אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּתְעָרְעוּן בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין מְעָרַע קַדִישׁ יְהֵי לְכוֹן כָּל עִבִידַת פָּלְחָן לָא תַעֲבְּדוּן קְיַם עָלָם בְּכָל מוֹתְבָנֵיכוֹן לְדָרֵיכוֹן
Onkelos Leviticus
וַיִּקְרָא כ״ג · כ״א
וּקְרָאתֶ֞ם בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם בְּכׇל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
התורה מצווה לקרוא ״בעצם היום הזה מקרא קודש״, ובו כל מלאכת עבודה לא תעשו, חוקת עולם לדורות. חזקוני מבאר מדוע לא פירש הכתוב באיזה חודש ובכמה בו חל חג זה, כפי שפירש בשאר מועדים: אילו פירש את זמנו לא היינו מונים את שבעת השבועות, אלא סומכים על התאריך, ואילו דבר גדול תלוי במניין הספירה. תרגום אונקלוס מתרגם את המצווה בפירוט. כך קובעת התורה את חג השבועות כיום מקרא קודש ששובתים בו ממלאכה. ההסבר של חזקוני מלמד שחג זה מיוחד בכך שזמנו נקבע על פי הספירה ולא על פי תאריך קבוע, ובכך מודגשת חשיבות מצוות ספירת העומר המובילה אליו.
מבוסס על חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש מה שלא פירש הכתוב באיזה חדש ובכמה בו חג זה כמו שפירש בשאר מועדים היינו טעמא אם פירש לך זמנו לא היינו מונים השבעה שבועות רק היינו סומכים לעשות החג בזמנו ודבר גדול תלוי במנינו כדאמרי׳ לעיל ועכשיו כשאנו מונים השבעה שבועות מזמן קצירת העומר ממילא יארע יום החמישים בששה בסיון שהוא יום מתן עשרת הדברות. ולפי שאין ספירת החמישים יום אלא לצורך עצרת אין הבאת העומר קרוי זמן לברך עליו שהחינו.
Chizkuni