וַיִּקְרָא כ״ג · כ׳

וְהֵנִ֣יף הַכֹּהֵ֣ן ׀ אֹתָ֡ם עַל֩ לֶ֨חֶם הַבִּכֻּרִ֤ים תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה עַל־שְׁנֵ֖י כְּבָשִׂ֑ים קֹ֛דֶשׁ יִהְי֥וּ לַיהֹוָ֖ה לַכֹּהֵֽן׃

במילים פשוטות

הכהן מניף את שני הכבשים על לחם הביכורים תנופה לפני ה׳, והם ״קודש יהיו לה׳ לכהן״. רש״י מבאר ש״והניף... תנופה״ מלמד שהכבשים טעונים תנופה כשהם חיים, וש״קודש יהיו״ נאמר משום ששלמי יחיד הם קדשים קלים, והוצרך הכתוב לומר בשלמי ציבור אלה שהם קדשי קדשים. חזקוני מבאר ש״לכהן״ מלמד שאין זר אוכל מהם כשם שאוכל משאר שלמים. כך קובעת התורה שכבשי שלמי הציבור של חג השבועות הם קדשי קדשים הנאכלים לכהנים בלבד. מעמדם המיוחד, בשונה משלמי יחיד רגילים, מלמד על קדושתם היתרה של קרבנות הציבור, ועל חלקם של הכהנים בעבודת החג ובאכילת קדשיו.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והניף הכהן אתם, תנופה. מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים, יָכוֹל כֻּלָּם, תַּ"לֹ "עַל שְׁנֵי כְבָשִֹים" (עי' מנחות ס"ב):

קדש יהיו. לְפִי שֶׁשַּׁלְמֵי יָחִיד קָדָשִׁים קַלִּים, הֻזְקַק לוֹמַר בְּשַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁהֵן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִירִים כַּהֲנָא יָתְהוֹן עַל לְחֵם בִּכּוּרַיָא אֲרָמוּתָא קֳדָם יְיָ עַל תְּרֵין אִמְרִין קוּדְשָׁא יְהוֹן קֳדָם יְיָ לְכַהֲנָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והניף הכהן אתם על שני כבשי שלמי עצרת.

על לחם הבכרים עם לחם הבכורים.

על שני כבשים סמוך לשני כבשים כמו ששנינו בפרק כל המנחות כיצד הוא עושה מניח שתי הלחם בצד שני הכבשים ומניף.

קדש יהיו לה' לכהן ולא אוכל זר מהם כמו שאוכל משאר שלמים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל