וַיִּקְרָא כ׳ · ז׳

והתקדשתם. זוֹ פְּרִישׁוּת עֲ"זָ (שם):

וְתִתְקַדְשׁוּן וּתְהוֹן קַדִישִׁין אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן

והתקדשתם כי אני ה׳‎ אלהיכם. קדש ונתתי לכם חקת לשמרם כדי לקדשכם וכבר הזכיר זה הכתוב והטעם להכניס את הגרים התושבים עם ישראל שהם חייבים להיותם קדושים בעבור שידורו בארץ קדושה:

וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. יְצַו ה׳ שֶׁיִּהְיוּ נוֹטִים אֶל בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וּבָזֶה הוּא מַבְטִיחָם שֶׁיִּהְיוּ בְּמַדְרֵגַת מַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְהוּא אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״כ) בְּפָסוּק ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ כִּי הַמַּלְאָכִים יִהְיוּ עוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה הַחִיצוֹנָה וְיִשְׂרָאֵל בִּפְנִים, וְשׁוֹאֲלִים מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים לְעַם קְדוֹשׁוֹ ״מַה פָּעַל אֵל״. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי קְדוֹשָׁיו בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים הֵם יִשְׂרָאֵל. וְחָזַר הַכָּתוּב וּפֵרֵשׁ הַדָּבָר שֶׁבּוֹ יִתְקַדְּשׁוּ וְאָמַר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ, תִּשְׁמְרוּ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וּתְקַיְּמוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה, בָּזֶה אֲנִי מְקַדִּשְׁכֶם, כִּי עַל יְדֵי זֶה שֵׁם הֲוָיָ״ה מִתְגַּלֶּה עָלָיו וּבָזֶה מִתְקַדֵּשׁ, וּכְמוֹ מַה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (תיקונים ע) כִּי הָאֵיבָר שֶׁבּוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה שׁוֹרֶה עָלָיו שֵׁם הֲוָיָ״ה הָרָמוּז בְּתֵבַת מִצְוָה.