וַיִּקְרָא כ׳ · א׳

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

פסוק פתיחה שבו ה׳ פונה אל משה למסור את המצוות שבהמשך הפרק. אבן עזרא מבאר שנוסח ״וידבר ה׳ אל משה לאמר״ נאמר כאן מפני שהמצוות הבאות הן חובה על כל ישראל, ועתה מתחיל הכתוב להזכיר את עונש הזנות על כל הדר בארץ ישראל, אזרח או גר, ומתחיל מן החמור שבכולם, הנותן מזרעו למולך. חזקוני מוסיף שהתחיל בלשון זו לפי שמכאן ואילך יש חיוב מיתה. הפתיחה מסמנת מעבר לפרשה חדשה העוסקת בעונשים, ומדגישה שהמצוות שיבואו נמסרו מפי ה׳ אל משה כדי להגיע אל כל העם.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר

Onkelos Leviticus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וטעם וידבר ה׳‎ אל משה לאמר. בעבור כי אלה המצות חיוב על כל ישראל ואין גר עמם על כן כתוב בתחלה אל כל עדת ישראל ועתה יחל להזכיר עונש הזנות על כל מי שהוא דר בא״י אזרח או גר תושב והחל מהקשה שבכלם והוא אשר יתן מזרעו למולך והטעם לשכב עם עובדת עבודת כוכבים:

On Your Way

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וידבר ה' התחיל בל׳‎ זה לפי שיש מכאן ואילך חיוב נפש.

Chizkuni