רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11את אזכרתה. הִיא הַקֹּמֶץ:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
וַיִּקְרָא ב׳ · ט׳
וְהֵרִ֨ים הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃
במילים פשוטות
הפסוק מתאר שהכהן מרים מן המנחה את אזכרתה ומקטיר על המזבח, אישה ריח ניחוח לה׳. רש״י מבאר בקצרה ש״אזכרתה״ היא הקומץ שהכהן קומץ מן המנחה. חזקוני מוסיף ש״והרים״ נלמד מהרמה האמורה במקום אחר - מה שם בקומצו אף כאן בקומצו, כלומר ההרמה נעשית במלוא הקומץ. עוד מבאר חזקוני שנאמר ״אישה ריח ניחוח״ בעולת בהמה, בעולת עוף ובמנחה, ללמד שאחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו לשמים. הפסוק חוזר על עיקר עבודת המנחה - הרמת הקומץ והקטרתו - ומדגיש שערך הקרבן אינו בגודלו אלא בכוונת הלב של המקריב.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְיַפְרֵישׁ כַּהֲנָא מִן מִנְחָתָא יָת אַדְכַּרְתָּהּ וְיַסֵק לְמַדְבְּחָא קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ
מקור: ספריא · נחלת הכלל
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13והרים. מה הרמה האמורה להלן בקומצו אף כאן בקומצו.
אשה ריח ניחח. נאמר בעולת בהמה ריח ניחוח, וכן בעולת עוף ובמנחה ריח ניחוח, ללמדך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.
מקור: ספריא · נחלת הכלל