וַיִּקְרָא י״ט · כ״ה

וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

במילים פשוטות

בשנה החמישית מותר לאכול את פרי העץ, וזאת כדי להוסיף לכם את תבואתו. רש״י מבאר ש״להוסיף לכם תבואתו״ פירושו שבשכר שמירת המצווה הזאת יברך ה׳ את פירות הנטיעה, ומביא את דברי רבי עקיבא שדיברה תורה כנגד יצר הרע, שלא יאמר אדם שהמתין ארבע שנים לחינם. אבן עזרא מקשר את ״להוסיף לכם תבואתו״ למילים ״קדש הילולים״ שקדמו, ומבאר שחתימת ״אני ה׳ אלהיכם״ מלמדת שה׳ מוסיף ברכה בתבואה. לאחר שנות הערלה והרבעי מגיעה השנה החמישית שבה נהנה האדם מפריו בהיתר גמור, ובזכות שמירת סדר זה מובטחת ברכה מרובה ביבול.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

להוסיף לכם תבואתו. הַמִּצְוָה הַזֹּאת שֶׁתִּשְׁמְרוּ, תִּהְיֶה לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ, שֶׁבִּשְׂכָרָהּ אֲנִי מְבָרֵךְ לָכֶם פֵּרוֹת הַנְּטִיעָה; הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר דִּבְּרָה תוֹרָה כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם הֲרֵי אַרְבַּע שָׁנִים אֲנִי מִצְטַעֵר בּוֹ חִנָּם לְפִיכָךְ נֶאֱמַר לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ (ספרא):

אני ה'. אֲנִי ה' הַמַּבְטִיחַ עַל כָּךְ וְנֶאֱמָן לִשְׁמֹר הַבְטָחָתִי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבְשַׁתָּא חֲמִישֵׁתָא תֵּיכְלוּן יָת אִבֵּהּ לְאוֹסָפָא לְכוֹן עֲלַלְתֵּהּ אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וטעם להוסיף לכם תבואתו. דבק עם קדש הלולים ואם הוא רחוק וכן שלם ישלם ואם אין לו דבוק עם חמשה בקר ישלם תחת השור ורבים כמוהם:

וטעם אני ה׳‎ אלהיכם. שאוסיף ברכה בתבואה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

להוסיף לכם תבואתו - לכך תזכו אם תעשו כאשר צויתי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל