רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ערות אשת אביך. לְרַבּוֹת אַחַר מִיתָה (שם):
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
וַיִּקְרָא י״ח · ח׳
עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יךָ הִֽוא׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
התורה חוזרת ומדגישה את איסור אשת האב: ״ערוות אשת אביך לא תגלה, ערוות אביך היא״. רש״י מבאר שהכתוב בא לרבות את האיסור אף לאחר מיתת האב, כלומר שאשת האב נשארת אסורה גם כשהאב כבר אינו בחיים. תרגום אונקלוס מתרגם כפשוטו של האיסור. הפסוק חוזר על עניין אשת האב שכבר נרמז קודם, כדי ללמד את החידוש שהאיסור אינו פוקע במות הבעל. כך מלמדת התורה שהקשר המשפחתי והכבוד לאב מחייבים הרחקה מתמדת, ושאין רואים באשת האב מותרת אף בהיעדרו. בכך מודגשת קביעותה של קדושת המשפחה לאורך זמן.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2עֶרְיַת אִתַּת אָבוּךְ לָא תְגַלֵי עֶרְיַת אָבוּךְ הִיא
Onkelos Leviticus