וַיִּקְרָא י״ח · ז׳

עֶרְוַ֥ת אָבִ֛יךָ וְעֶרְוַ֥ת אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אִמְּךָ֣ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ {ס}

במילים פשוטות

התורה אוסרת קרבה עם האם ועם אשת האב. רש״י מבאר ש״ערוות אביך״ אין פירושו כפשוטו אלא היא אשת אביך, שנלמד בגזרה שווה מן הכתוב במקום אחר, ו״ערוות אמך״ באה לרבות אם שאינה אשת אביו. אבן עזרא מבאר שהתורה פתחה מן האב, שהוא קודם לבן, וקבעה שאסורה כל מי שהיא ערוות אב ואם, והחל מן האם בראש. כך מונה התורה את הקרובות ביותר - האם ואשת האב - כראשונות ברשימת האיסורים. סדר זה מלמד על חומרת הפגיעה בקדושת קרובי המשפחה הראשונים במעלה, ומדגיש את שמירת מסגרת המשפחה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ערות אביך. זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךָ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְמַשְׁמָעוֹ? נֶאֱמַר כָּאן עֶרְוַת אָבִיךָ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה, מַה לְּהַלָּן אֵשֶׁת אָבִיו אַף כָּאן אֵשֶׁת אָבִיו (סנהדרין נ"ד):

וערות אמך. לְהָבִיא אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

עֶרְיַת אֲבוּךְ וְעֶרְיַת אִמָךְ לָא תְגַלֵי אִמָךְ הִיא לָא תְגַלֵי עֶרְיָתָהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ערות אביך. והחל מהאב שהוא קודם הבן ואמר שאסור הוא כל מי שהיא ערות אב ואם והנה היא האם בראש ואחר כך ערות אשת אב ואיננה אם ואחר כך האחות שהיא בת אביו או בת אם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל