וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִֽטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ {פ}

ושמרתם את משמרתי. לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ (שם):

ולא תטמאו בהם אני ה' אלהיכם. הָא אִם תִּטַּמְּאוּ אֵינִי אֱלֹהֵיכֶם, וְאַתֶּם נִפְסָלִים מֵאַחֲרַי, וּמַה הֲנָאָה יֵשׁ לִי בָּכֶם וְאַתֶּם מִתְחַיְּבִים כְּלָיָה? לְכָךְ נֶאֱמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (שם):

וְתִטְרוּן יָת מַטְרַת מֵימְרִי בְּדִיל דְלָא לְמֶעְבַּד מִנִימוֹסֵי תוֹעֶבְתָּא דְאִתְעֲבָדָא קֳדָמֵיכוֹן וְלָא תִסְתַּאֲבוּן בְּהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן

ושמרתם את משמרתי. זאת המשמרת והיא לבלתי עשות:

וטעם אשר נעשו לפניהם. שלא יאמר אדם הואיל ועשו כן הקדמונים אעשה כן גם אני:

וטעם אני ה׳‎ אלהיכם. דבק עם משמרתי שלא ישאל חסר לב למה זאת המשמרת כי אני ה׳‎ אלהיכם עשו כל אשר אצוה אתכם:

לבלתי עשות מחקות התועבת שמגפפים ומנשקים ומתוך כך באים לידי זימה.

אשר נעשו לפניכם שלא תאמרו הואיל והקדמונים עשו כך אעשה כך גם אני.

אני ה׳‎ אלקיכם אין לי להשיב על דברי אפילו אין אתם יודעים טעם מצותי. שלימא סדרא דפרשת אחרי מות

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי. יְצַו ה׳ עַל הַגְּדָרִים הַשּׁוֹמְרִים לְבִלְתִּי יָבֹא לְהִכָּשֵׁל בַּתִּיעוּב, וְהוּא אָמְרוֹ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי, פֵּרוּשׁ, מִשְׁמֶרֶת הַגָּדֵר, וְהַטַּעַם ״לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת״ וְגוֹ׳, אֲפִילוּ בְּשׁוֹגֵג, וַהֲגַם שֶׁלֹּא תִתְחַיֵּיב עַל הַתִּיעוּב בְּשׁוֹגֵג, וְאַף עַל פִּי כֵן אַתֶּם מִתְטַמְּאִים בְּמַעֲשֵׂה הַתִּיעוּב, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, וְלַחֲשָׁשׁ זֶה תִּשְׁמְרוּ מִשְׁמַרְתִּי.

וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי בְּהִטַּמְּאָם אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג הֵם נִגְרָעִים מֵעֵרֶךְ זֶה שֶׁיִּתְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם, כִּי הַתִּיעוּב בְּכָל מְצִיאוּת שֶׁיִּהְיֶה, יַפְעִיל פֵּרוּד בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הַשְּׁכִינָה, שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל הַמּוּשְׁלָל מֵהַכִּעוּר הַהוּא, וְקָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים.

חסלת פרשת אחרי