וַיִּקְרָא י״ז · ח׳

אשר יעלה עלה. לְחַיֵּב עַל הַמַּקְטִיר אֵבָרִים בַּחוּץ כְּשׁוֹחֵט בַּחוּץ, שֶׁאִם שָׁחַט אֶחָד וְהֶעֱלָה חֲבֵרוֹ שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין (זבחים ק"ו):

וּלְהוֹן תֵּימַר גְבַר גְבַר מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן גִיוֹרָא דְיִתְגַיְרוּן בֵּינֵיכוֹן דִי יַסֵק עֲלָתָא אוֹ נִכְסַת קוּדְשַׁיָא

וַאֲלֵיהֶם תֹּאמַר וְגוֹ׳. בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים (זבחים קז.) תַּנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לְעֵרוּב פָּרָשִׁיּוֹת, לוֹמַר שֶׁאַף שְׁחוּטֵי חוּץ שֶׁהֶעֱלָה בַּחוּץ, הֲגַם שֶׁאֵין רְאוּיִים לִפְנִים, כְּגוֹן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ, דְּתַנְיָא בַּמִּשְׁנָה תְּחִלַּת פֶּרֶק י״ג דִּזְבָחִים. וְלִתֵּן כָּל הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה, זוּלַת דְּבָרִים שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב בְּאֶחָד מֵהֶם וּמִעֵט בַּחֲבֵרוֹ. וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי רַשִׁ״י בִּזְבָחִים.

אִישׁ אִישׁ וְגוֹ׳. עַיֵּין בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה.

מִבֵּית יִשְׂרָאֵל. הֻצְרַךְ לוֹמַר ״מִבֵּית יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וַאֲלֵיהֶם״ שֶׁמִּמֶּנּוּ מוּבָן שֶׁחוֹזֵר לְהָאֲמוּרִים לְמַעְלָה מֵהָעִנְיָן. לְצַד שֶׁאָמַר ״אִישׁ אִישׁ״ לוֹמַר שְׁנַיִם שֶׁשָּׁחֲטוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, וְחָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיָּבֹא הַדּוֹרֵשׁ וְיִדְרֹשׁ לְרַבּוֹת הַגּוֹיִם, כְּמוֹ שֶׁדּוֹרְשִׁים (מנחות עג.) בְּ״אִישׁ אִישׁ״ הָאָמוּר בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת (ויקרא כב:יח) שֶׁהוּא לְרַבּוֹת גּוֹיִם, לָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״מִבֵּית״ וְגוֹ׳ דַּוְקָא יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֻמּוֹת, וּמִמֵּילָא נִתְחַיֵּב לִדְרֹשׁ בְּ״אִישׁ אִישׁ״ כָּל מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְאַחַר שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״מִבֵּית יִשְׂרָאֵל״ חָשׁ הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב הַגֵּרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּמִן הַגֵּר״.

וְהֻצְרַךְ לְרַבּוֹת כָּל הָרִבּוּיִים, דְּזוּלַת זֶה יֹאמַר הָאוֹמֵר שֶׁלֹּא רִבָּה אֶלָּא מַה שֶׁהִזְכִּיר בַּכָּתוּב. וְגַם לְדַעַת רַבִּי יוֹסֵי שֶׁסּוֹבֵר דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, אוּלַי שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן אֶלָּא לְצַד שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעַת הַדְּרָשָׁה בּוֹ לְצַד מִעוּט הַהוּא. וַהֲגַם שֶׁהִקְשָׁה הַשַּׁ״ס לְרַבִּי יוֹסֵי דְּכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ ״אִישׁ אִישׁ״ שֶׁבְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה גַּם ״אִישׁ אִישׁ״ שֶׁבְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה לֹא יִדְרֹשׁ, אִין הָכֵי נַמֵּי אִם לֹא הָיָה הַשַּׁ״ס מוֹצֵא דְּרָשַׁת ״דָּם שָׁפַךְ״ הָיָה אוֹמֵר שֶׁדּוֹרְשָׁהּ מֵ״אִישׁ אִישׁ״, שֶׁכָּל שֶׁאֵין נֶגְדִּיּוּת לַדְּרָשָׁה לֹא אָמְרִינַן דִּבְּרָה תּוֹרָה וְכוּ׳. וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת בִּמְצִיעָא דַּף ל״א ד״ה דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֵין סְבָרָא לוֹמַר דְּלֵית לְתַנָּא כַּמָּה דְּרָשׁוֹת שֶׁנִּדְרְשׁוּ בַּכֶּפֶל, וַהֲגַם שֶׁהַתּוֹסָפוֹת פֵּרְטוּ הַקֻּשְׁיָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן עִם כָּל זֶה יֶשְׁנָהּ לַכֹּל. וְעִקַּר מַחְלֹקֶת הַתַּנָּאִים הִיא בִּסְבָרָא בְּדָבָר הַמִּתְנַגֵּד לַדְּרָשָׁה שֶׁכְּפִי הַסְּבָרָא מַטֶּה לוֹמַר דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְתִמְצָא שֶׁגַּם רַבִּי שִׁמְעוֹן מָצִינוּ שֶׁאָמַר (בבא מציעא לא:) דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם וּמָצִינוּ לוֹ שֶׁדּוֹרֵשׁ הַכֶּפֶל.