וַיִּקְרָא י״ז · ג׳

אשר ישחט שור או כשב. בַּמֻּקְדָּשִׁין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר "לְהַקְרִיב קָרְבָּן" (זבחים ק"ז):

במחנה. חוּץ לָעֲזָרָה:

גְבַר גְבַר מִבֵּית יִשְׂרָאֵל דִי יִכּוֹס תּוֹר אוֹ אִמַר אוֹ עִזָא בְּמַשְׁרִיתָא אוֹ דִי יִכּוֹס מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא

אילו היה כתוב במחנה מותר לשחטו מחוץ למחנה וזו המצוה תלויה גם בבית המקדש רק בכל מקום שהוא קרוב לירושלים והקרוב ידענו מדברי קבלה כי אם היה המקום רחוק יזבח ויאכל בשר כי כן כתוב ורבים אמרו כי הבשר אסור בגלות ויפרשו בשר ויין לא בא אל פי בשר דג ולא דברו נכונה ואיני רוצה להאריך להשיב עליהם:

אִישׁ אִישׁ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר יִשְׁחַט. טַעַם כֶּפֶל ״אִישׁ אִישׁ״. בִּזְבָחִים (קח.) דָּרְשׁוּ אַלִיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבּוֹת הַשּׁוֹחֵט לְהֶדְיוֹט שֶׁחַיָּב, וּכְאִלּוּ אָמַר ״אִישׁ לְאִישׁ״, וְלֹא דָּרְשׁוּ לְרַבּוֹת שְׁנַיִם שֶׁשָּׁחֲטוּ מִשּׁוּם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לָאִישׁ הַהוּא וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא״, וְדָרְשׁוּ תֵּבַת ״הַהוּא״ אַחַת לְמַעוּטֵי מוּטְעֶה וְאָנוּס וְשׁוֹגֵג, וְאֶחָד לְמַעֵט שְׁנַיִם שֶׁשָּׁחֲטוּ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ - ״הַהוּא״ וְלֹא הֵם. וְקָשֶׁה, שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ לְמַעֵט שְׁנַיִם שֶׁשָּׁחֲטוּ מִדִּכְתִיב ״דָּם שָׁפָךְ״ וְלֹא מִתֵּבַת ״הַהוּא״. וְיֵשׁ לוֹמַר כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִעוּטִים ״הַהוּא״ וְ״שָׁפָךְ״, וְדָרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מִעוּט אֶחָד לְשׁוֹגֵג וְאָנוּס וּמוּטְעֶה, וּמִעוּט אֶחָד לְמַעֵט שְׁנַיִם שֶׁשָּׁחֲטוּ, אֵינוֹ מַקְפִּיד הַשַּׁ״ס לְהַמְצִיא מִעוּט שְׁנַיִם שֶׁשָּׁחֲטוּ מִ״שָׁפָךְ״ אוֹ מֵ״הַהוּא״, וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.

אֲשֶׁר יִשְׁחַט. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא וְכוּ׳, מִנַּיִן לְשׁוֹחֵט עוֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט״. וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמָה שְׁחִיטָה וְכוּ׳ מְלִיקָה וְכוּ׳ אֵינוֹ דִין וְכוּ׳, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט״ - עַל הַשְּׁחִיטָה הוּא חַיָּב וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הַמְּלִיקָה, עַד כָּאן. מַשְׁמַע כִּי מִתֵּבַת ״אוֹ״ מְרַבֶּה שְׁחִיטַת עוֹף, וּמֵ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט״ מְמַעֵט הַמְּלִיקָה שֶׁהָיְתָה בָּאָה בְּקַל וָחוֹמֶר. וְקָשֶׁה, מִבְּרַיְתָא שֶׁהֵבִיא בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים (קז.) מוּכָח כִּי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ מֵ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט״ לְרַבּוֹת שְׁחִיטָה לָעוֹף, וּמִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״זֶה הַדָּבָר״ מִעֵט הַמְּלִיקָה שֶׁהָיְתָה בָּאָה בְּקַל וָחוֹמֶר. וְגַם לְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁחוֹלֵק שָׁם עִם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דּוֹרֵשׁ רִבּוּי שְׁחִיטַת הָעוֹף מִ״דָּם יֵחָשֵׁב״ וּמִעוּט הַמְּלִיקָה מֵ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט״ כִּדְמוּכָח מֵהַשַּׁ״ס שָׁם. וְאִם כֵּן, בְּרַיְתָא שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים לֹא רַבִּי עֲקִיבָא וְלֹא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְהִנֵּה בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר כִּי בְּרַיְתָא שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים אֵינָהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מִמַּה שֶׁדָּרַשׁ שָׁם ״זֶה הַדָּבָר״ לִגְזֵרָה שָׁוָה, מַה ״זֶה הַדָּבָר״ וְכוּ׳ ״אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת״ וְכוּ׳, אִם כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁלֹּא כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. גַּם מִמַּה שֶׁלֹּא דָּרַשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים יִתּוּר ״דָּם יֵחָשֵׁב״ לִדְרָשַׁת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְרַבּוֹת הַזּוֹרֵק, אִם כֵּן מוּכָח שֶׁדּוֹרְשָׁהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא. גַּם מִמַּה שֶׁדָּרְשׁוּ בְּפָּרָשָׁה י׳ ״אוֹ זָבַח״ לְרַבּוֹת הַדָּם, כְּדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא בַּבְּרַיְתָא שֶׁהֵבִיא בַּשַּׁ״ס דִּזְבָחִים, הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע כִּי דְּרָשַׁת תַּנָּא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים הוּא כְּדַרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא. וּמֵעַתָּה תִּהְיֶה דְּרָשַׁת שְׁחִיטַת עוֹף מִ״דָּם יֵחָשֵׁב״ וּמִעוּט מְלִיקָה מֵ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט״, וְלָמָּה דּוֹרֵשׁ תַּנָּא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים שְׁתֵּי הַדְּרָשׁוֹת מֵ״אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט״? וְעוֹד, לְתַנָּא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁדּוֹרֵשׁ שְׁתֵּי הַדְּרָשׁוֹת מֵ״אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט״, ״דָּם יֵחָשֵׁב״ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב לָמָּה לִי?

וְרָאִיתִי לְהָרַמְבַּ״ם ז״ל שֶׁכָּתַב בְּפֶרֶק י״ח מֵהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בַּסַּכִּין וְשָׁחֲטוּ פְּטוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט״ ״אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט״ - אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה לְהָרַמְבַּ״ם ז״ל לָמָּה עָשָׂה לִמּוּד חָדָשׁ וְלֹא רָשַׁם הַלִּמּוּד שֶׁהוּזְכַּר בַּבְּרַיְתָא וּבַתַּלְמוּד. וְעוֹד קָשֶׁה לְהָרַמְבַּ״ם ז״ל וַהֲרֵי פָּסוּק ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט״ ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט״ דְּרָשׁוּהָ לְמִשְׁפַּט הָעוֹף, בֵּין לְתַנָּא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בֵּין לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּין לְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהוּבָא דִבְרֵיהֶם בִּזְבָחִים (זבחים קז.) שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט״ אִצְטְרִיךְ לְלַמֵּד עַל הָעוֹף, לְמָר לְרַבּוֹת שֶׁחַיָּב עַל שְׁחִיטָתוֹ וּלְמָר לְמַעֵט הַמְּלִיקָה. וְדִין זֶה פְּסָקוֹ רַמְבַּ״ם בְּסוֹף פֶּרֶק י״ט מֵהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. וְעוֹד קָשֶׁה לְמַה שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם חִיּוּב לְשׁוֹחֵט לְאִישׁ מִפָּסוּק ״דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ״, שֶׁכָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִשְׁחֹט קָדָשִׁים אֵלּוּ לַה׳ הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר ״דָּם יֵחָשֵׁב וְגוֹ׳ דָּם שָׁפָךְ״, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַדָּם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כְּדָם הַנִּשְׁפָּךְ, לֹא כְּקָרְבָּן, הֲרֵי זֶה חַיָּב, עַד כָּאן. וַהֲרֵי הַשַּׁ״ס דּוֹרֵשׁ חִיּוּב שׁוֹחֵט לְאִישׁ מֵאָמְרוֹ ״אִישׁ אִישׁ״, וְעוֹד ״דָּם שָׁפָךְ״ דָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים לְמַעֵט שְׁנַיִם שֶׁשָּׁחֲטוּ אוֹ לְמַעֵט אָנוּס שׁוֹגֵג מֻטְעֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, וּמַה מָקוֹם לִדְרֹשׁ מִמֶּנָּה שׁוֹחֵט לְאִישׁ. וְהִנֵּה דְּרָשָׁה זוֹ אֲמָרוּהָ בִּזְבָחִים (זבחים קח:) אַלִיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי שֶׁחוֹלֵק עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּדְרָשַׁת ״אִישׁ אִישׁ״.

וְלָזֶה יֵשׁ לוֹמַר שֶׁבָּחַר הָרַמְבָּ״ם לְהָבִיא הָרְאָיָה מִיִּתּוּר ״דָּם שָׁפָךְ״ שֶׁהִיא יוֹתֵר חֲזָקָה מִדְּרָשַׁת ״אִישׁ אִישׁ״ שֶׁאֵינָהּ דְּרָשָׁה חֲזָקָה. וְהָרְאָיָה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת מְצִיעָא (ב״מ לא.) בְּפָסוּק ״הַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ״ שֶׁסוֹבֵר רַבִּי שִׁמְעוֹן דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה הוֹכָחָה הֵפֶךְ דְּרָשָׁה הַנִּשְׁמַעַת מִכֶּפֶל הַדְּבָרִים אָנוּ דּוֹרְשִׁים כֶּפֶל הַתֵּיבָה וְאֵין אָנוּ אוֹמְרִים דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וּכְשֶׁיֵּשׁ הִתְנַגְּדוּת לִדְרָשַׁת הַכֶּפֶל אָנוּ אוֹמְרִים דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. מֵעַתָּה אֵין דְּרָשַׁת כֶּפֶל ״אִישׁ אִישׁ״ חֲזָקָה כִּדְרָשַׁת ״דָּם שָׁפָךְ״ שֶׁהֵבִיא הַשַּׁ״ס אַלִיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי, וַהֲגַם דְּהַשַּׁ״ס לֹא קָאָמַר לָהּ אֶלָּא אַלִיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי, אַף עַל פִּי כֵן מִמֶּנָּה נִקַּח לְרַבִּי שִׁמְעוֹן כִּי אֵין הֶכְרֵחַ לַעֲשׂוֹת מַחְלֹקֶת בֵּינֵיהֶם בָּזֶה. וַהֲגַם דְּהַשַּׁ״ס קָאָמַר לִסְבָרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁדּוֹרֵשׁ שׁוֹחֵט לְאִישׁ מֵ״אִישׁ אִישׁ״ (זבחים קח.), זֶה הָיָה קוֹדֶם שֶׁיָּדַע דְּרָשַׁת ״דָּם יֵחָשֵׁב וְגוֹ׳ דָּם שָׁפָךְ״, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר דְּרָשָׁה זוֹ הוּא דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכֻלָּם, וְלָזֶה כָּתַב הָרַמְבָּ״ם מִדְּרָשַׁת ״דָּם שָׁפָךְ״, אֲבָל קוּשְׁיָתֵינוּ הָרִאשׁוֹנָה לְדִבְרֵי רַמְבָּ״ם בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת.

וְנִרְאֶה לוֹמַר דְּסוֹבֵר רַמְבַּ״ם, כֵּיוָן שֶׁאָנוּ רוֹאִים כָּל כָּךְ שִׁנּוּיִים בֵּין בָּרַיְתָא שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים וּבָרַיְתָא שֶׁהֵבִיא הַשַּׁ״ס בִּזְבָחִים וּבֵין דִּבְרֵי הַשַּׁ״ס גַּם כֵּן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, אִם כֵּן מוֹכִיחִים הַדְּבָרִים שֶׁאֵין לְהַקְפִּיד עַל שִׁנּוּי מְקוֹם דְּרָשׁוֹת אֵלּוּ. וְלָזֶה לְמָה שֶׁמּוֹכִיחַ רַמְבַּ״ם מִפָּסוּק ״דָּם שָׁפָךְ״ שׁוֹחֵט לְאִישׁ דְּחַיָּב, אִם כֵּן אֵין לָנוּ מִנַּיִן לִדְרֹשׁ מִעוּט שְׁנַיִם. לָזֶה חִפֵּשׂ אַחַר דְּרָשַׁת יִתּוּר ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט״ שֶׁהִיא מְיֻתֶּרֶת, וְאֵין אָנוּ דּוֹרְשִׁים שְׁחִיטַת עוֹף אֶלָּא מִתֵּיבַת ״אוֹ״, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁמְּרַבֶּה שְׁחִיטָה לָעוֹף מֵאָמְרוֹ תֵּיבַת ״אוֹ״ לְרַבּוֹת. וּלְפִי זֶה דָּרְשִׁינַן מִעוּט מְלִיקָה בָּעוֹף מֵאָמְרוֹ ״זֶה הַדָּבָר״ לְמַעֵט מְלִיקָה בָּעוֹף, וּכְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁדּוֹרֵשׁ מִעוּט מְלִיקַת עוֹף מִ״זֶה הַדָּבָר״. וְלֹא יִקְשֶׁה לְךָ מִמַּה דְּקַיְמָא לָן (ערובין מו:) הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא מֵחֲבֵרוֹ, כִּי אֵין בָּזֶה הֵפֶךְ רַבִּי עֲקִיבָא בְּעִנְיַן הֲלָכָה.