כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וְגוֹ׳. לְפוּם רִיהֲטָא נִרְאֶה שֶׁזּוּלַת הַכַּפָּרָה יֵשׁ עוֹד תּוֹעֶלֶת שֵׁנִי בִּכְנִיסַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה אַחַת בַּשָּׁנָה, כְּדֵי לְחַזֵּק הָאֱמוּנָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּרְאָה ה׳ לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי כְּדֵי לָטַעַת בְּלִבָּם דִּבּוּר ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, כָּךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה רָצָה ה׳ לְהִתְרָאוֹת אֶל הַכֹּהֵן שְׁלוּחָם כְּדֵי לְחַדֵּשׁ הָאֱמוּנָה בִּשְׁנֵי דִּבְּרוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם יְסוֹד הָאֱמוּנָה. וְאִם בְּאוּלַי עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל ״לֹא תִרְצָח״ וְ״לֹא תִנְאָף״, כִּי הֵם מַקְבִּילִים מוּל דִּבּוּר ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא עַל פָּסוּק ״וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק״ (לב ו), עַל כֵּן נִצְטַוָּה הַכֹּהֵן לִלְבּוֹשׁ כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ, כִּי הַכְּתֹנֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טז.) שֶׁמְּכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וּמִכְנְסֵי בַד מְכַפְּרִים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְנַגְּדוּ אֶל שְׁנֵי דִּבְּרוֹת ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, וְלִכְרוֹת עֲלֵיהֶם בְּרִית חֲדָשָׁה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וּלְפִי שֶׁבַּעֲבוֹדָה זָרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ גַּם עַל הַמַּחֲשָׁבָה, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגּוֹר״, כִּי הָאַבְנֵט מְכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב (שם טז.). וּלְפִי שֶׁבִּכְנִיסָה זוֹ נֶעֶנְשׁוּ בְּנֵי אַהֲרֹן עַל שֶׁהִסְתַּכְּלוּ בַּשְּׁכִינָה מִתּוֹךְ לֵב גַּס, עַל כֵּן נֶאֱמַר בְּאַהֲרֹן ״וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף״, כִּי הַמִּצְנֶפֶת מְכַפֶּרֶת עַל גַּסּוּת הָרוּחַ (שם טז.).
דָּבָר אַחֵר לְכָךְ פֵּרַט אֵלּוּ אַרְבָּעָה בְּגָדִים, כְּנֶגֶד הַדְּבָרִים שֶׁנִּכְשְׁלוּ בָּהֶם בְּנֵי אַהֲרֹן. וְהִנֵּה הַכְּתֹנֶת וְאַבְנֵט הוּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁמַּסִּיק בַּיַּלְקוּט (שמיני תק כד) שֶׁהָיוּ בְּנֵי אַהֲרֹן מְהַלְּכִים אַחַר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְאָמְרוּ: מָתַי יָמוּתוּ שְׁנֵי זְקֵנִים הַלָּלוּ וְאָנוּ נוֹהֲגִין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר. רַבִּי אַיְיבוּ אָמַר: בְּפִיהֶם אָמְרוּ דָּבָר זֶה. רַבִּי פִּנְחָס אָמַר: בְּלִבָּם הִרְהֲרוּ. וְקָשֶׁה בְּמַאי קָמִפַּלְגֵי וּמִי הִגִּיד לָהֶם שֶׁכָּךְ אָמְרוּ, אוֹ בְּלִבָּם הִרְהֲרוּ.
וְנִרְאֶה שֶׁדַּעַת רַבִּי אַיְיבוּ נוֹטָה לוֹמַר, מִדְּקָאָמַר ״כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ״, וְהַכְּתֹנֶת מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְהֵיכָן מָצִינוּ שֶׁבְּנֵי אַהֲרֹן נִכְשְׁלוּ בְּחֵטְא שְׁפִיכוּת דָּמִים, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁבְּפִיהֶם אָמְרוּ דָּבָר זֶה, וְהָיוּ מַלְבִּינִין פְּנֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּאָמְרָם שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִהְיוֹת מַנְהִיגִים כִּי אִם מִצַּד שֶׁהֵם זְקֵנִים, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ חָשׁוּב כְּשׁוֹפֵךְ דָּמִים, עַל כֵּן בָּא כְּתֹנֶת זֶה לְכַפֵּר עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁלֹּא יָבוֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ וְיִהְיֶה עָלָיו חֲשַׁשׁ חֵטְא זֶה, כִּי בְּנֵי אַהֲרֹן הָיוּ מְלֻכְלָכִים בְּחֵטְא זֶה וְחָזוּ אֶת הָאֱלֹהִים. וְיַעַן כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבֹא (איוב יג טז) לֹא יָבוֹא בִּמְגוּרָיו רָע, עַל זֶה הִזְהִיר אֶת אַהֲרֹן עַל כַּפָּרָה זוֹ בְּבוֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹּא יָבוֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ מְלֻכְלָךְ בְּחֵטְא זֶה.
וְדַעַת רַבִּי פִּנְחָס, מִדְּקָאָמַר ״וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגּוֹר״, הַמְכַפֵּר עַל הַהִרְהוּר, וַדַּאי בְּלִבָּם הִרְהֲרוּ זֶה, וּכְדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ דִּבְרֵי רַבִּי אַיְיבוּ. וְרַבִּי אַיְיבוּ סָבַר שֶׁהָאַבְנֵט מְכַפֶּרֶת עַל הַהִרְהוּר שֶׁל עֲרָיוֹת, כִּי בְּנֵי אַהֲרֹן לֹא הָיוּ לָהֶם נָשִׁים, וּמִי שֶׁהוּא בְּלֹא אִשָּׁה מָלֵא הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה. וְרַבִּי פִּנְחָס סָבַר שֶׁהַכְּתֹנֶת הַמְכַפֵּר עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים הַיְינוּ לְפִי שֶׁלֹּא עָסְקוּ בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה עַל כֵּן דּוֹמֶה כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ דָם, כִּדְמַסִּיק בִּיבָמוֹת (סג:): תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט ו): ״שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם״, וּכְתִיב (שם ט ז): ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר כִּי דַּם זַרְעוֹתָיו הִנֵּה נִדְרָשׁ מִיָּדוֹ. וּ״מִכְנְסֵי בַד״ הַמְכַפֵּר עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן הַמַּרְגִּיל לְעֶרְוָה, וּכְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עה.): כָּל הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּכוֹסוֹ כָּל הָעֲרָיוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו לְמִישׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כג לא): ״כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים״. ״וּבְמִצְנֶפֶת בַּד״ כִּי הוּא מְכַפֵּר עַל גַּסּוּת הָרוּחַ, וְזֶה כּוֹלֵל כַּמָּה מִינֵי עָוֹן שֶׁיִּחֲסוּ לָהֶם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַתְּלוּיִן בְּגַסּוּת הָרוּחַ, הֵן שֶׁהִסְתַּכְּלוּ בַּשְּׁכִינָה מִתּוֹךְ לֵב גַּס, הֵן מַה שֶּׁהוֹרוּ בִּפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּן, וְכַמָּה מִינֵי עֲבֵרוֹת זְכַרְנוּם לְמַעְלָה פָּרָשַׁת שְׁמִינִי (י א). וּלְפִי שֶׁבְּנֵי אַהֲרֹן מֵתוּ עַל שֶׁחָזוּ אֶת הָאֱלֹהִים בְּעוֹד הֱיוֹתָם מְלֻכְלָכִים בַּחֲטָאִים אֵלּוּ, עַל כֵּן צִוָּה לְאַהֲרֹן בְּבוֹאוֹ לִרְאוֹת כְּבוֹד ה׳ יִהְיֶה נָקִי מִכָּל לִכְלוּכֵי חֲטָאִים אֵלּוּ, וְיִלְבַּשׁ אַרְבָּעָה בִּגְדֵי לָבָן אֵלּוּ הַמַּלְבִּינִים הַחֲטָאִים הָאֵלּוּ, שֶׁאִם יַאְדִּימוּ כַּתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. וְעוֹד שֶׁכְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, לְבוּשֵׁיהּ כִּתְלַג חִוָּר, כָּךְ בָּא לֵרָאוֹת בְּבִגְדֵי לָבָן.
