בזאת. גִּימַטְרִיָּא שֶׁלּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר, רֶמֶז לְבַיִת רִאשׁוֹן (ויקרא רבה כ"א):
בזאת יבא אהרן וגומר. וְאַף זוֹ לֹא בְכָל עֵת, כִּי אִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ" (שם):
בְּדָא יְהֵי עָלֵל אַהֲרֹן לְקוּדְשָׁא בְּתוֹר בַּר תּוֹרֵי לְחַטָּאתָא וּדְכַר לַעֲלָתָא
בפר בן בקר. אין פירושו שיביא הפר אל הקדש רק שיתן משלו בתחלה פר חטאת לכפר עליו ועל הכהנים ויש אומרים גם הלוים בעבור שמצאו ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי והוא רחוק רק הלוים יחשבו עם ישראל:
בפר בן בקר אינו אומר שיביא הפר אל הקדש רק דמו וחלבו כדין חטאת.
בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר וְגוֹ׳. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ויק״ר כא יא): פַּר כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח ז) ״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״; וְאַיִל כְּנֶגֶד יִצְחָק, שֶׁנִּקְרַב תְּמוּרָתוֹ אַיִל; וּשְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם כז ט) ״וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים״. כַּוָּנַת מִדְרָשׁ זֶה לוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁגַּם לְמֹשֶׁה לֹא נִרְאָה ה׳ כִּי אִם בִּזְכוּת הָאָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד ה): ״לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי נִרְאָה אֵלֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״ וְגוֹ׳, כָּךְ כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִרְאָה אֵלָיו ה׳ בִּזְכוּת הָאָבוֹת. וְיֵשׁ בְּכֻלָּם רֶמֶז לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי מַה שֶּׁכָּתוּב ״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״ סוֹבֵר מִדְרָשׁ זֶה שֶׁהָיָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי גַּם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (בפרקי דר״א כט) ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם נִמּוֹל אַבְרָהָם״ שֶׁנִּמּוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְסוֹבֵר שֶׁכָּל הַמַּעֲשֶׂה מִן וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָם בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא הַכֹּל הָיָה בְּיוֹם אֶחָד, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה בַּיּוֹם הַהוּא מִכָּל מָקוֹם אַחַר שֶׁלֹּא נִתְּנָה הַתּוֹרָה עֲדַיִן הָיָה מַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלֹא עַל אֲחֵרִים. וְאַיִל שֶׁל יִצְחָק יֵשׁ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהָיָה הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא בְּיוֹם כִּפּוּרִים (עיין ילקוט ראובני פר׳ וירא כב יד), וּרְאָיָתוֹ מִן פָּסוּק ״אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה׳ יֵרָאֶה״, שֶׁבְּכָל שָׁנָה בַּיּוֹם הַזֶּה ה׳ יֵרָאֶה, כִּי בֶּעָנָן יֵרָאֶה שָׁמָּה ה׳. וּשְׁנֵי שְׂעִירִים שֶׁל יַעֲקֹב אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בר״ר סה יד) ״שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טוֹבִים״, טוֹבִים לְךָ וְטוֹבִים לְבָנֶיךָ, טוֹבִים לְךָ שֶׁעַל יְדֵיהֶם תְּקַבֵּל הַבְּרָכוֹת, וְטוֹבִים לְבָנֶיךָ שֶׁעַל יְדֵיהֶם מִתְכַּפֵּר לָהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמֵאָז הֻבְטַח יַעֲקֹב עַל כַּפָּרַת יוֹם קָדוֹשׁ זֶה עַל יְדֵי שְׁנֵי שְׂעִירִים.
בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן. טַעַם שֶׁהִזְכִּיר אַהֲרֹן וְלֹא סָמַךְ עַל זִכְרוֹנוֹ בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן, לְצַד שֶׁמַּה שֶׁקָּדַם בַּמִּצְוָה לֹא הָיָה אֶלָּא לְאַהֲרֹן לְבַדּוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס וְלֹא יָמוּת, וְאֵין מִצְוָה זוֹ נוֹגַעַת לְזוּלָתוֹ, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ לֹא לְאַהֲרֹן לְבַד בָּאָה הַמִּצְוָה אֶלָּא גַּם לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא צֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל לִכָּנֵס לְבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אַחַת בַּשָּׁנָה, וִיצַו הָאֵל לְעַמּוֹ לַעֲשׂוֹת הַחֻקִּים הָאֲמוּרִים שֶׁיַּכְנִיסוּ אַהֲרֹן בְּפַר וְגוֹ׳ כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ וְגוֹ׳, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים כאן) מִשֶּׁל קֹדֶשׁ, שֶׁהִיא תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, וּכְפִי זֶה יִתְחַיֵּב הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמִּצְוָה בְּכִנּוּי לָהֶם.