וַיִּקְרָא ט״ז · כ׳

וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת־הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְהִקְרִ֖יב אֶת־הַשָּׂעִ֥יר הֶחָֽי׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

כאשר כילה הכהן מלכפר את הקודש, את אהל מועד ואת המזבח, הוא מקריב את השעיר החי. חזקוני מבאר ש״והקריב את השעיר החי״ - עד כאן הוא זקוק להיות חי, ומעיר על ניקוד המילה ״החי״ בסגול ובפתח. לאחר שהושלמה כל עבודת הכפרה על המקדש וכליו בדם הפר והשעיר, מגיע תור השעיר השני - השעיר החי שעלה עליו הגורל לעזאזל. הפסוק מסמן את המעבר מכפרת המקום הקדוש אל כפרת עוונות העם באמצעות השעיר המשתלח, שיתבאר בפסוקים הבאים.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִישֵׁיצֵי מִלְכַפָּרָא עַל קוּדְשָׁא וְעַל מַשְׁכַּן זִמְנָא וְעַל מַדְבְּחָא וִיקָרֵב יָת צְפִירָא חַיָא

Onkelos Leviticus

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והקריב את השעיר החי עד כאן הוא זקוק להיות חי. החי קדמאה בסגול ותניינא בפת״‎ח וסימן ההרים.

Chizkuni