וַיִּקְרָא ט״ו · ל״ב

זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַזָּ֑ב וַאֲשֶׁ֨ר תֵּצֵ֥א מִמֶּ֛נּוּ שִׁכְבַת־זֶ֖רַע לְטׇמְאָה־בָֽהּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק פותח את סיכום הפרשה: ״זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה״. רש״י מבאר ש״זאת תורת הזב״ מוסב על בעל ראייה אחת, ו״אשר תצא ממנו שכבת זרע״ פירושו שהרי הוא כבעל קרי, טמא טומאת ערב - טומאה קלה של יום אחד. אבן עזרא מוסיף ש״לטמאה בה״ פירושו שמצווה היא שיישב טמא. הפסוק מתחיל את מניית סוגי הטמאים שנידונו בפרשה - הזב ובעל הקרי - ומסכם את דיניהם. הסיכום מבדיל בין דרגות הטומאה השונות של כל אחד מהם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

זאת תורת הזב. בַּעַל רְאִיָּה אַחַת, וּמַהוּ תוֹרָתוֹ?

ואשר תצא ממנו שכבת זרע - הֲרֵי הוּא כְּבַעַל קֶרִי, טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

דָא אוֹרַיְתָא דְדוֹבָנָא וְדִי תִפּוֹק מִנֵהּ שִּׁכְבַת זַרְעָא לְאִסְתָּאָבָא בָהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לטמאה בה. שמצוה היא שישב טמא ועוד אפרש זה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל