וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הָאֶחָ֣ד חַטָּ֔את וְאֶת־הָאֶחָ֖ד עֹלָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלֶ֤יהָ הַכֹּהֵן֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה מִזּ֖וֹב טֻמְאָתָֽהּ׃

הכהן עושה את האחד חטאת ואת האחד עולה, וכיפר עליה הכהן לפני ה׳ מזוב טומאתה. תרגום אונקלוס מבהיר שהכהן עושה אחת לחטאת ואחת לעולה ומכפר עליה לפני ה׳ מטומאת זובה. הפסוק מקביל לדין קרבן הזב: מתוך שתי הציפורים, אחת קרבה כחטאת המכפרת והשנייה כעולה. הכפרה נעשית ״מזוב טומאתה״ - על הטומאה שנבעה מזיבתה. בכך משלימה הזבה את טהרתה וחוזרת למעמד טהור לפני ה׳, לאחר ספירת שבעת הימים והבאת הקרבן, בדיוק כתהליך טהרת הזב.