וַיִּקְרָא ט״ו · כ״ח

וְאִֽם־טָהֲרָ֖ה מִזּוֹבָ֑הּ וְסָ֥פְרָה לָּ֛הּ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְאַחַ֥ר תִּטְהָֽר׃

במילים פשוטות

אם טהרה הזבה מזובה, וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר. חזקוני מבאר ש״וספרה לה״ - אך אינה מברכת על הספירה, לפי שפעמים היא רואה דם קודם שישלימו לה שבעת ימי טוהר וצריכה לחזור ולספור, ותהיה הברכה לבטלה. האור החיים דן בדקדוק הכתוב ובמשמעות ״ואחר תטהר״. הפסוק קובע את תהליך טהרת הזבה: לאחר שפסק הזוב, עליה לספור שבעה ימים נקיים, ורק לאחריהם היא נטהרת. הדבר מקביל לספירת שבעת הימים של הזב, ומהווה תנאי לטהרתה השלמה ולהבאת הקרבן.
מבוסס על חזקוני, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִם דְכִיאַת מִדוֹבָהּ וְתִמְנֵי לָהּ שִׁבְעַת יוֹמִין וּבָתַר כֵּן תִדְכֵּי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וספרה לה אבל אינה זקוקה ברכה על הספירה שפעמים היא רואה קודם שישלימו לה שבעת ימי טוהר וטעונה לחזור ולספור והויא ברכה לבטלה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת גְּזֵרַת הַכָּתוּב בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִיא, אִם הַסְּפִירָה הָיָה לוֹ לוֹמַר ״תִּסְפּוֹר לָהּ״, וְאִם ״אַחַר תִּטְהָר״ לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְאַחַר״. וְנִרְאֶה עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ״ - כְּשֶׁתִּפְסוֹק מִזּוֹבָהּ, עַד כָּאן. לְפִי זֶה תִּהְיֶה גְּזֵרַת הַכָּתוּב תֵּיבַת מִזּוֹבָהּ, וְהָכֵי קָאָמַר וְאִם טָהֲרָה - תֵּדַע מֵאֵיזֶה זְמַן תִּקָּרֵא טְהוֹרָה מִזּוֹבָהּ, מֵעֵת נִפְסְקָה זוֹבָהּ נִקְרֵאת טְהוֹרָה לִסְפּוֹר שִׁבְעָה יָמִים, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ כְּשֶׁתִּפְסוֹק מִזּוֹבָהּ, וְהָבֵן. וְתִמְצָא שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בְּפֶרֶק קַמָּא דִּמְגִלָּה (מגילה ח.) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כְּשֶׁתִּפְסוֹק מִזּוֹבָהּ לְאַלְתַּר תִּסְפּוֹר, שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לִטְבּוֹל קוֹדֶם. וְהוּא מְכֻוָּן לְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי.

וְאִם טָהֲרָה פֵּרוּשׁ, נִסְתַּלֵּק הַזּוֹב, שֶׁכֵּן הוּא מַשְׁמָעוּת תֵּבַת ״טָהֲרָה״. וְלֹא תַחְשׁוֹב שֶׁבְּהִסְתַּלֵּק הַזּוֹב נִסְתַּלְּקָה טֻמְאָה מִמֶּנָּה, לֹא כֵן, שֶׁלֹּא נִסְתַּלְּקָה אֶלָּא טֻמְאַת הַזּוֹב עַצְמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״מִזּוֹבָהּ״, אֲבָל לֹא טֻמְאַת מַגַּע זוֹב, וְעוֹדֶנָּה טְמֵאָה וְצָרִיךְ לִסְפּוֹר שִׁבְעָה נְקִיִּים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְסָפְרָה לָּהּ וְגוֹ׳ וְאַחַר תִּטְהָר״ מִכֹּל.

חסלת פרשת מצורע

מקור: ספריא · נחלת הכלל