וְכׇל־הַנּוֹגֵ֥עַ בָּ֖ם יִטְמָ֑א וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

כל הנוגע בם יטמא, ויכבס בגדיו, ירחץ במים ויטמא עד הערב. חזקוני מבאר ש״וכל הנוגע בם״ פירושו על ידי חיבוריהם - הנוגע במשכב או במושב של הזבה. הפסוק קובע שהנוגע במשכבה או במושבה של הזבה טעון כיבוס בגדים, רחיצה וטומאה עד הערב, בדומה לדין הנוגע במשכב הזב והנדה. הדבר מדגיש את חומרת טומאת הזבה, המשתווה לחלוטין לטומאת הזב: משכבה ומושבה מטמאים את הנוגע בהם ומחייבים אותו בכיבוס בגדים, ולא רק ברחיצה.