וַיִּקְרָא ט״ו · א׳

וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ מדבר אל משה ואל אהרן יחד, לפתוח בפרשת הזב והטומאות היוצאות מן הגוף. אבן עזרא מבאר שהזכרת הכהנים כאן היא משום שעל הכהנים להבחין בין דם זבה לדם נדה, כפי שאמרו חכמים שהכהנים מבדילים בין דם לדם. אבן עזרא מוסיף שעד כה עסקה התורה בצרעת שהיא נגע גלוי הנראה על העור, ועתה מתחילה לבאר את הטמאים מדבר נסתר - טומאות הנובעות מזיבה נסתרת שבגוף. הפסוק פותח פרשה חדשה של דיני טומאה וטהרה הקשורים בהפרשות הגוף.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה וְעִם אַהֲרֹן לְמֵימָר

Onkelos Leviticus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וידבר יי אל משה ואל אהרן. כי הכהנים יפרישו בין זבה לנדה כאשר אחז"ל בין דם לדם ועתה יחל לבאר הטמאים מדבר נסתר כי הצרעת נגע גלוי:

On Your Way