וַיִּקְרָא י״ד · נ״ג

וְשִׁלַּ֞ח אֶת־הַצִּפֹּ֧ר הַֽחַיָּ֛ה אֶל־מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וְכִפֶּ֥ר עַל־הַבַּ֖יִת וְטָהֵֽר׃

במילים פשוטות

הכהן משלח את הציפור החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה, וכיפר על הבית וטהר. חזקוני מביא את דברי רבי יוסי הגלילי שהציפור המשולחת היא דרור, ציפור שדרכה להיות מחוץ לכל עיר. חזקוני דן גם בלשון ״וכפר״: שאם נאמרה כפרה במצורע למה נאמרה בבתים, ומיישב שיש הבדל ביניהם - שבמצורע יש טהרה על ידי טבילה וקרבן מה שאין בבית. שילוח הציפור החיה אל השדה, כמו בטהרת המצורע, מסמל את סילוק הטומאה מן הבית, וחותם את תהליך טהרתו.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִישַׁלַח יָת צִפֲּרָא חַיְתָא לְמִבָּרָא לְקַרְתָּא לְאַפֵּי חַקְלָא וִיכַפֵּר עַל בֵּיתָא וְיִדְכֵּי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

את הצפר החיה אל מחוץ לעיר רבי יוסי הגלילי אומר צפור שהיתה חוץ לכל עיר ואי זו זו דרור.

וכפר על הבית וטהר אם נאמר במצורע - כפרה - למה נאמר בבתים, ואם נאמר בבתים למה נאמר במצורע. לפי שיש במצורע שיש לו טהרה ע״‎י טבילה וטעון קרבן, מה שאין כן בבתים לפי שאינן בני מעשה ויש בבתים שטעונים חליצה וקיצה וטיחה מה שאין כן במצורע.

מקור: ספריא · נחלת הכלל