וַיִּקְרָא י״ד · נ״א

וְלָקַ֣ח אֶת־עֵֽץ־הָ֠אֶ֠רֶז וְאֶת־הָ֨אֵזֹ֜ב וְאֵ֣ת ׀ שְׁנִ֣י הַתּוֹלַ֗עַת וְאֵת֮ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּה֒ וְטָבַ֣ל אֹתָ֗ם בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחוּטָ֔ה וּבַמַּ֖יִם הַֽחַיִּ֑ים וְהִזָּ֥ה אֶל־הַבַּ֖יִת שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃

במילים פשוטות

הכהן לוקח את עץ הארז, האזוב, שני התולעת והציפור החיה, וטובל אותם בדם הציפור השחוטה ובמים החיים, ומזה אל הבית שבע פעמים. הפסוק מקביל לטהרת המצורע: טבילת החומרים והציפור החיה בדם ובמים, ואחריה הזאה שבע פעמים - אך כאן ההזאה מכוונת אל הבית ולא אל אדם. תרגום אונקלוס מבהיר את כל שלבי הפעולה. שבע ההזאות אל הבית מקבילות לשבע ההזאות על המיטהר, ומטהרות את הבית מנגעו באמצעות אותו טקס של דם, מים וציפור.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִסַב יָת אָעָא דְאַרְזָא וְיָת אֵזוֹבָא וְיָת צְבַע זְהוֹרִי וְיָת צִפֲּרָא חַיְתָא וְיִטְבּוֹל יָתְהוֹן בִּדְמָא דְצִפֲּרָא דִנְכִיסָא וּבְמֵי מַבּוּעַ וְיַדִי לְבֵיתָא שְׁבַע זִמְנִין

מקור: ספריא · נחלת הכלל