וַיִּקְרָא י״ד · מ״א

וְאֶת־הַבַּ֛יִת יַקְצִ֥עַ מִבַּ֖יִת סָבִ֑יב וְשָׁפְכ֗וּ אֶת־הֶֽעָפָר֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְצ֔וּ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃

במילים פשוטות

את הבית מקצעים מבפנים סביב, ושופכים את העפר שהקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא. רש״י מבאר ש״יקצע״ הוא לשון קילוף, ו״מבית״ פירושו מבפנים, ו״סביב״ - סביבות הנגע, כלומר שיקלוף את הטיח שסביב אבני הנגע. אבן עזרא מסכים ש״יקציע״ הוא מלשון מקצועות, ופירושו קילוף וגירוד, ומעיר ש״מבית״ פירושו מבפנים. לאחר הסרת האבנים הנגועות, מגרדים גם את הטיח הסובב אותן, כדי לסלק כל שריד של הנגע. גם עפר זה מושלך למקום טמא, בדומה לאבנים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

יקצע. רדויי"ר בְּלַעַז, וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה יֵשׁ הַרְבֶּה:

מבית. מִבִּפְנִים:

סביב. סְבִיבוֹת הַנֶּגַע; בְּתֹ"כֹּ נִדְרַשׁ כֵּן - שֶׁיִּקְלֹף הַטִּיחַ שֶׁסְּבִיב אַבְנֵי הַנֶּגַע:

הקצו. לְשׁוֹן קָצֶה - אֲשֶׁר קִצְּעוּ בִקְצוֹת הַנֶּגַע סָבִיב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיָת בֵּיתָא יְקַלְפוּן מִגָיו סְחוֹר סְחוֹר וְיִרְמוּן יָת עַפְרָא דִי קַלִיפוּ לְמִבָּרָא לְקַרְתָּא לַאֲתַר מְסָאָב

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואת הבית יקציע. מגזרת מקצעות וכן מר ואהלות קציעות וטעמו פצולות ויש אומרים שיפצלו המקצוע ואין זה נכון כי כבר פשה נגע בבית רק יקציע כל הבית:

וטעם מבית. מבפנים:

הקצו. מגזרת קצה כי קצתו ההו׳‎ למעלה הסירו לבדו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

יקציע - יקליף, כמו: יעשהו במקצעות. ובתלמוד: המקצע מכולן טפח.

אשר הקצו - הקצות את הבית מחטופי פעל הה"י הוא. מן קצה יאמר הקצו. ויש לומר: שפתרונו לשון קיצוע מדכתיב: אחרי הקצות את הבית - נמצא שהקיצוע קרוי הקצות שהרי הלשון כתוב למעלה: ואת הבית יקציע.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

יקצע, הקצו שניהם ענין אחד, מדכתיב ואת הבית יקצע וכתוב אבתריה אחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח.

מקור: ספריא · נחלת הכלל