וַיִּקְרָא י״ד · מ״ב

וְלָקְחוּ֙ אֲבָנִ֣ים אֲחֵר֔וֹת וְהֵבִ֖יאוּ אֶל־תַּ֣חַת הָאֲבָנִ֑ים וְעָפָ֥ר אַחֵ֛ר יִקַּ֖ח וְטָ֥ח אֶת־הַבָּֽיִת׃

במילים פשוטות

לוקחים אבנים אחרות ומביאים אל תחת האבנים שהוסרו, ועפר אחר לוקח וטח את הבית. אבן עזרא מבאר ש״וטח״ הוא היפוכו של ״יקציע״ - במקום לקלף, טחים ומכסים מחדש, מלשון ״טחים אותו״. הוא מוסיף ש״ועפר אחר יקח״ מוסב על בעל הבית הרוצה להמשיך לדור בו. חזקוני מעיר ש״יקח וטח״ אין לו מי שמצטרף עמו בטיחה - הבעל עושה זאת. לאחר סילוק האבנים והטיח הנגועים, מחדשים את הבית באבנים ובטיח חדשים, בתקווה שהנגע לא ישוב.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִסְבוּן אַבְנַיָא אָחֳרָנִין וְיַיְתוּן בַּאֲתַר אַבְנַיָא וַעֲפַר אָחֳרָן יִסַב וִישׁוּעַ יָת בֵּיתָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וטח. הפך יקציע והוא מגזרת טחים אותו טפל:

ומלת ולקחו והביאו. רבים במהרה:

ועפר אחר יקח. בעל הבית שירצה לדור בו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

יקח וטח אין חברו מיטפל עמו בטיחה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל