וַיִּקְרָא י״ד · ל״ט

וְשָׁ֥ב הַכֹּהֵ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י וְרָאָ֕ה וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בְּקִירֹ֥ת הַבָּֽיִת׃

במילים פשוטות

הכהן שב ביום השביעי ורואה שהנגע פשה בקירות הבית. תרגום אונקלוס מבהיר שהכהן חוזר ביום השביעי ורואה שהנגע התפשט בקירות הבית. הפשיון בנגע הבית, כמו בנגעי האדם והבגד, הוא סימן חמור המחייב פעולה. כאשר הכהן מגלה שהנגע התרחב בתום ההסגר הראשון, אין הבית נטהר, אלא עוברים לשלב הבא של חליצת האבנים הנגועות והקצעת הבית, כפי שיפורט בפסוקים הבאים. התפשטות הנגע מלמדת שהוא ממשי ולא זמני.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִיתוּב כַּהֲנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְיֶחֱזֵי וְהָא אוֹסֵף מַכְתָּשָׁא בּכָתְלֵי בֵיתָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל