וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִ֨בְּס֔וּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּיר֥וֹ שִׁבְעַת־יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃

הכהן מצווה לכבס את מקום הנגע, ומסגיר את הבגד שבעת ימים שנית. רש״י מדייק בשאלת היקף הכיבוס: יכול היה לעלות על הדעת שרק מקום הנגע בלבד יכובס, לכן נאמר ״את אשר בו הנגע״; ומצד שני יכול היה לעלות שכל הבגד טעון כיבוס, לכן נאמר ״הנגע״. כיצד מיישבים? מכבס מן הבגד את החלק שסביב הנגע יחד עמו. כלומר, לא רק את נקודת הנגע ולא את כל הבגד, אלא את מקום הנגע והסמוך לו. לאחר הכיבוס מסגירים שבוע נוסף לבדיקה חוזרת.