וַיִּקְרָא י״ג · מ״ט

וְהָיָ֨ה הַנֶּ֜גַע יְרַקְרַ֣ק ׀ א֣וֹ אֲדַמְדָּ֗ם בַּבֶּ֩גֶד֩ א֨וֹ בָע֜וֹר אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אוֹ־בָעֵ֙רֶב֙ א֣וֹ בְכׇל־כְּלִי־ע֔וֹר נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְהׇרְאָ֖ה אֶת־הַכֹּהֵֽן׃

במילים פשוטות

הנגע בבגד או בעור מופיע במראה ירקרק או אדמדם, וזהו נגע צרעת, ויש להראותו לכהן. רש״י מבאר ש״ירקרק״ פירושו הירוק שבירוקים - הגוון הירוק העז ביותר, ו״אדמדם״ הוא האדום שבאדומים. אבן עזרא מוסיף ש״ירקרק״ הוא מלשון ״ירק״, וכפילות האותיות מורה על עומק הגוון, וכן ״שחרחורת״. בשונה מנגעי הגוף שהם לבנים, נגעי הבגד ניכרים דווקא בגוונים ירוקים או אדומים עזים. הופעת גוון כזה מחייבת הבאת הבגד לבדיקת הכהן.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ירקרק. יָרֹק שֶׁבַּיְרֻקִּין:

אדמדם. אָדֹם שֶׁבָּאֲדֻמִּים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִיהֵי מַכְתָּשָׁא יָרוֹק אוֹ סַמוֹק בִּלְבוּשָׁא אוֹ בְמַשְׁכָּא אוֹ בְשִׁתְיָא אוֹ בְעַרְבָא אוֹ בְכָל מַאן דִמְשַׁךְ מַכְתַּשׁ סְגִירוּתָא הוּא וְיִתַּחֲזֵי לְכַהֲנָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ירקרק. מגזרת ירק כי העין כמוהו וזה כפול לחסרון וכן שחרחר׳‎ ויש אומרים הפך הדבר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל