רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ועמק אין מראה. לֹא יָדַעְתִּי פֵרוּשׁוֹ:
והסגיר. יַסְגִּירֶנּוּ בְּבַיִת אֶחָד וְלֹא יִרְאֶה עַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ וְיוֹכִיחוּ סִימָנִים עָלָיו:
ועמק אין מראה. לֹא יָדַעְתִּי פֵרוּשׁוֹ:
והסגיר. יַסְגִּירֶנּוּ בְּבַיִת אֶחָד וְלֹא יִרְאֶה עַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ וְיוֹכִיחוּ סִימָנִים עָלָיו:
וְאִם בַּהֲרָא חַוְרָא הִיא בִּמְשַׁךְ בִּסְרֵהּ וְעַמִיק לֵית מֶחֱזָהָא מִן מַשְׁכָא וּשְׂעָרָא לָא אִתְהֲפִיךְ לְמֶחֱוָר וְיַסְגַר כַּהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא שִׁבְעָא יוֹמִין
הפך לבן. טעמו נהפך ללבן:
עמוק. יותר יש בעמקו מעומק העור ואיננו כמו שפל:
וטמא אותו. בדבור שיאמר שהוא טמא:
והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים. האדם יהיה נסגר והוא ייחל עד שבעת ימים כי רובי החליים ישתנו ביום השביעי:
ועמוק אין מראה - שאינו לבן כאחד ממראות נגעים המפורש במסכת נגעים.
ואם בהרת לבנה היא אבל אינה לבנה כ״כ שיהא מראה הנגע עמוק מן העור כדכתיב ושערה לא הפך לבן, ועמק אין מראה פרש״י לא ידעתי פירושו כלומר כיון דלבנה היא איך אפשר שלא יהא מראה עמוק. וי״א ועמק אין מראה כמו גבי שחין כדאיתא בתו״כ מניין לרבות השוה לגבוה פי׳ שהנגע שוה לשאר בשר ת״ל ושפלה איננה ה״נ איצטריך ועמק אין מראה מן העור לרבות השוה לגבוה.
ושערה לא הפך לבן ושערה קדמאה לא מפיק ה״א.
והסגיר הכהן ולסוף שבעת ימים יתבונן הכהן אם יהיה בו פשיון כי הרואה דבר תדיר והוא גדול מעט מעט אינו מתבונן בגדלותו כמו באותו שאינו רואה אלא לפרקים.