וַיִּקְרָא י״ג · ה׳

וְרָאָ֣הוּ הַכֹּהֵן֮ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמַ֣ד בְּעֵינָ֔יו לֹֽא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְהִסְגִּיר֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃

במילים פשוטות

ביום השביעי הכהן בודק שוב את הנגע. רש״י מבאר ש״עמד בעיניו״ פירושו שהנגע נשאר במראהו ובשיעורו הראשון, ללא שינוי. אם הנגע לא פשה ולא התפשט בעור, הכהן מסגיר את האדם שבעת ימים נוספים - שבוע שני. רש״י מדייק מן הביטוי ״והסגירו שנית״ שאם דווקא כן פשה הנגע בשבוע הראשון, האדם טמא מוחלט ואין צורך בהסגר שני. אבן עזרא מסביר ש״עמד בעיניו״ מוסב על מראה הנגע, שנשאר כפי שהיה, ו״פשה״ עניינו התפשטות והתרחבות של הנגע.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בעניו. בְּמַרְאֵהוּ וּבְשִׁעוּרוֹ הָרִאשׁוֹן:

והסגירו … שנית. הָא אִם פָּשָׂה בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, טָמֵא מֻחְלָט:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיֶחֱזִנֵהּ כַּהֲנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְהָא מַכְתָּשָׁא קָם כַּד הֲוָה לָא אוֹסֵף מַכְתָּשָׁא בְּמַשְׁכָּא וְיַסְגְרִנֵהּ כַּהֲנָא שִׁבְעָא יוֹמִין תִּנְיָנוּת

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עמד בעיניו. הטעם במראהו כי המראה הוא בעין וכל המפרשים אמרו שטעמו בעצמו והטעם כאשר היה:

פשה. כענין נפוש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וראהו הכהן ביום השביעי אינו ממתין שבעה ימים שלמים ללמדך שמקצת היום ככולו.

עמד בעיניו אם העיז וכהה, או כהה והעיז כאילו לא כהה.

שבעת ימים שנית עולה לכאן ולכאן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל