וַיִּקְרָא י״א · ל״ז

וְכִ֤י יִפֹּל֙ מִנִּבְלָתָ֔ם עַל־כׇּל־זֶ֥רַע זֵר֖וּעַ אֲשֶׁ֣ר יִזָּרֵ֑עַ טָה֖וֹר הֽוּא׃

במילים פשוטות

הכתוב קובע שאם ייפול מנבלתם על כל זרע זרוע אשר ייזרע, טהור הוא. רש״י מבאר ש״זרע זרוע״ היינו זריעה של מיני זרעונים, ושהכתוב מלמד שהזרע לא הוכשר לקבל טומאה עד שיבואו עליו מים. אבן עזרא מבאר ש״זרוע״ שם תואר, ומביא סמך מן הלשון ״ונתן להם זרעונים״. הפסוק מלמד עיקרון חשוב בהכשר טומאה: זרע יבש הנועד לזריעה, אף שנפלה עליו נבלת שרץ, נשאר טהור, שכן לא הוכשר עדיין לקבל טומאה. רק לאחר שיבואו עליו מים יוכשר, כפי שיתבאר בפסוק הבא. בכך קובע הכתוב שהמים הם המכשירים את הזרע והאוכל לקבל טומאה, ובלעדיהם אין הזרע מקבל טומאה כלל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

זרע זרוע. זְרִיעָה שֶׁל מִינֵי זֵרְעוֹנִין; זֵרוּעַ שֵׁם דָּבָר הוּא, כְּמוֹ וְיִתְּנוּ לָנוּ מִן הַזֵּרֹעִים (דניאל א'):

טהור הוא. לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר וְנִתְקַן לִקָּרוֹת אֹכֶל לְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיָּבֹאוּ עָלָיו מָיִם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲרֵי יִפֵּל מִנְבִלְתְּהוֹן עַל כָּל בַּר זְרַע זֵרוּעַ דִי יִזְדְרָע דְכֵי הוּא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

זרוע. שם התאר כמו פעול או הם ב׳‎ שמות והעד ונתן להם זרעונים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

אשר יזרע - בקרקע, טהור [הוא] - כל המחובר לקרקע אינו מקבל טומאה.

זרע זרוע - זרע של זרעונים. וכמו: ויתנו לנו מן הזרועים - בדניאל לשון רבים. זרוע לשון יחיד.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אשר יזרע אשר ישרש בקרקע ללמד על זרעים טמאים שנזרעו והשרישו שהם טהורים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל