וַיִּקְרָא י״א · ל״ז

זרע זרוע. זְרִיעָה שֶׁל מִינֵי זֵרְעוֹנִין; זֵרוּעַ שֵׁם דָּבָר הוּא, כְּמוֹ וְיִתְּנוּ לָנוּ מִן הַזֵּרֹעִים (דניאל א'):

טהור הוא. לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר וְנִתְקַן לִקָּרוֹת אֹכֶל לְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיָּבֹאוּ עָלָיו מָיִם:

וַאֲרֵי יִפֵּל מִנְבִלְתְּהוֹן עַל כָּל בַּר זְרַע זֵרוּעַ דִי יִזְדְרָע דְכֵי הוּא

זרוע. שם התאר כמו פעול או הם ב׳‎ שמות והעד ונתן להם זרעונים:

אשר יזרע - בקרקע, טהור [הוא] - כל המחובר לקרקע אינו מקבל טומאה.

זרע זרוע - זרע של זרעונים. וכמו: ויתנו לנו מן הזרועים - בדניאל לשון רבים. זרוע לשון יחיד.

אשר יזרע אשר ישרש בקרקע ללמד על זרעים טמאים שנזרעו והשרישו שהם טהורים.