הכתוב מונה את התנשמת, הקאת והרחם. רש״י מבאר שהתנשמת דומה לעכבר הפורח בלילה, ומעיר שהתנשמת הנזכרת בשרצים דומה לה אך אין לה עיניים. אבן עזרא מבאר ש״התנשמת״ נקראת כן על שם שכל רואה אותה ישום ויתפלא, ש״הקאת״ מנהג תולדתו להקיא מאכלו, וש״הרחם״ הוא עוף המרחם על בניו, או שם בלשון אחרת. אונקלוס מתרגם את שמות העופות בארמית. הפסוק מוסיף שלושה עופות טמאים לרשימה, ומעיר ששם ״התנשמת״ נזכר גם בשרצים. הפרשנים עוסקים בזיהוי העופות ובמקור שמותיהם, הקשורים לתכונותיהם ולהתנהגותם, בהמשך למניין העופות האסורים.
