וַיִּקְרָא א׳ · י״ז

ושסע. אֵין שִׁסּוּעַ אֶלָּא בַּיָּד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וְגוֹ' (שופטים י"ד):

בכנפיו. עִם כְּנָפָיו - אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְרֹט כַּנְפֵי נוֹצָתוֹ:

בכנפיו. נוֹצָה מַמָּשׁ; וַהֲלֹא אֵין לְךָ הֶדְיוֹט שֶׁמֵּרִיחַ רֵיחַ כְּנָפַיִם נִשְֹרָפִים וְאֵין נַפְשׁוֹ קָצָה עָלָיו, וְלָמָּה אָמַר הַכָּתוּב יַקְרִיב? כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַמִּזְבֵּחַ שָֹבֵעַ וּמְהֻדָּר בְּקָרְבָּנוֹ שֶׁל עָנִי (ויק"ר ג'):

לא יבדיל. אֵינוֹ מְפָרְקוֹ לְגַמְרֵי, לִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אֶלָּא קוֹרְעוֹ מִגַּבּוֹ; נֶאֱמַר בָּעוֹף רֵיחַ נִיחוֹחַ וְנֶאֱמַר בַּבְּהֵמָה רֵיחַ נִיחוֹחַ, לוֹמַר לְךָ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם (ספרא):

וִיפָרֵיק יָתֵיהּ בְּגַדְפוֹהִי לָא יַפְרֵישׁ וְיַסֵק יָתֵיהּ כַּהֲנָא לְמַדְבְּחָא עַל אָעַיָא דִי עַל אֶשָׁתָא עֲלָתָא הוּא קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ

ושסע. מגזרת ושוסעת שסע כטעם בקוע:

לא יבדיל לפי שהוא קטן ואם יבדיל יהיו הנתחים קטנים ואינן ראויין להביא לפני המלך.

אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ. רַזַ״ל אָמְרוּ (מנחות קי): נֶאֱמַר בְּעוֹלַת בְּהֵמָה ״אִשֵּׁה רֵיחַ״ וְגוֹ׳, וְנֶאֱמַר בְּעוֹלַת הָעוֹף ״אִשֵּׁה״ וְגוֹ׳, לוֹמַר לְךָ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה נִתְכַּוְּנוּ רַזַ״ל לְתָרֵץ מַה שֶׁקָּשֶׁה כִּי יֹאמַר הַכָּתוּב ״אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ״ בָּעוֹף שֶׁהוּא שָׁוֶה אִיסָר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּעוֹלַת הַבְּהֵמָה. לָזֶה דִּקְדְּקוּ בִּלְשׁוֹנָם וְאָמְרוּ, לוֹמַר לְךָ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הַמּוּעָט לַמְרוּבֶּה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא לְצַד שֶׁה׳ מִצַּד רַחֲמָיו מִתְרַצֶּה בְּקָרְבַּן הֶעָנִי הֲגַם שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב כְּקָרְבַּן הֶעָשִׁיר, וְעַל כָּל פָּנִים אֵין הַמּוּחָשׁ נִכְחָשׁ כִּי זֶה מֵבִיא פַּר וְזֶה מֵבִיא עוֹף. לָזֶה נִתְחַכֵּם הַכָּתוּב וְאָמַר ״רֵיחַ נִיחֹחַ״ בַּבְּהֵמָה וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ בְּמַה שֶׁאָמַר בָּעוֹף לִלְמֹד מִמֶּנּוּ, לְהָעִירְךָ וּלְהַרְאוֹתְךָ כִּי לֹא פָּחוּת הוּא מִקָּרְבַּן בְּהֵמָה לִלְמֹד מִמֶּנּוּ, וְצָרִיךְ הוּא לְהוֹדִיעֲךָ גַּם בְּקָרְבַּן בְּהֵמָה ״אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ״. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק הַתַּנָּא בְּאָמְרוֹ נֶאֱמַר וְנֶאֱמַר וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ לוֹמַר הַדָּבָר בַּמַּדְרֵגָה הַקְּטַנָּה, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לְךָ בָּזֶה, אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, פֵּרוּשׁ, בְּהַשְׁוָאָה הֵם. וְלָזֶה לֹא אָמַר הַתַּנָּא ״לוֹמַר הַמְּמַעֵט כַּמַּרְבֶּה״ שֶׁאָז בָּטְלָה לָהּ הַכַּוָּנָה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בִּדְבָרָיו, כִּי כְּשֶׁנַּגִּיעַ לוֹמַר זֶה כָּזֶה יִתְחַיֵּב לוֹמַר כִּי הַנִּלְמָד קָטָן מֵהַמְלַמֵּד כְּמִשְׁפַּט הָרַב וְתַלְמִידוֹ. וּמִדִּקְדּוּק לְשׁוֹן אָמְרוֹ ״אֶחָד וְאֶחָד״ הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע הַשֵּׂכֶל כִּי אֵין הַדְרָגָה לְאֶחָד מֵחֲבֵרוֹ. וּבָזֶה הוּא שֶׁהִשִּׂיג תֵּרוּץ לָמָּה לֹא אָמַר ״רֵיחַ נִיחֹחַ״ בָּעוֹף, כִּי בָּא לְלַמְּדֵנוּ דָּבָר זֶה שֶׁאֵין מַעֲלָה לֶעָשִׁיר בְּשׁוֹרוֹ וְלֹא כְּלוּם. וּמִטַּעַם זֶה גַּם כֵּן הֻצְרַךְ לוֹמַר ״אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ״ בַּצֹּאן וְלֹא הִסְפִּיק בַּבָּקָר וָעוֹף שֶׁהֵם שְׁנֵי קְצָווֹת, כִּי בְּעִנְיָן זֶה אֵין דָּבָר נִלְמָד מֵחֲבֵרוֹ לְצַד הַמּוּבָא.