צְפַנְיָה ג׳ · י״ד

רׇנִּי֙ בַּת־צִיּ֔וֹן הָרִ֖יעוּ יִשְׂרָאֵ֑ל שִׂמְחִ֤י וְעׇלְזִי֙ בְּכׇל־לֵ֔ב בַּ֖ת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

רוני בת ציון הריעו ישראל, שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלים. מצודת דוד מבאר שאז תרון עדת ציון וישראל יריעו תרועת שמחה. אבן עזרא מזהה ש״ישראל״ כאן הם השבטים, ומבאר את המילה ״ועלזי״. ארבע קריאות השמחה שבפסוק אחד הן היפוך גמור של הפתיחה: הפרק נפתח ב״הוי״, קריאת קינה, ומגיע כאן לארבע קריאות של ריעות וגילה. שים לב שאותה מילה עצמה, ״עלזי״, שימשה בפסוק יא לגנאי - ״עליזי גאוותך״ - וכאן היא לשבח.
מבוסס על מצודת דוד, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

שַׁבְּחִי כְּנִשְׁתָּא דְצִיוֹן וּבוּעוּ יִשְׂרָאֵל חֲדוּ וּבוּעוּ בְּכָל לִבָּא כְּנִשְׁתָּא דִירוּשְׁלֵם:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

רני, הריעו ישראל - הם השבטים.

ועלזי - כמו: מלכי עלינו.

Ibn Ezra on Zephaniah -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

רני. אז רני עדת ציון וישראל הריעו תרועת שמחה:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

(יד-טו) רני, בת ציון מציין מקום מושב הסנהדרין והשופטים והשרים, וירושלים תציין עיר המלוכה כי משם יצאה ההנהגה, וישראל מציין כלל האומה, ועד עתה בציון היו השופטים הרעים שהם עזרו להחריב את העיר ע"י הטיית המשפט ועשק וחמס, ובירושלים יצא רע מאת המלכים הרעים, והעם בכלל היו נאנחים ונאנקים מפני האומות אויביהם שהיו לוחצים אותם, ושני הפסוקים מקבילים, רני בת ציון כי הסיר ה' משפטיך, שסרו השופטים ומשפטיהם המעוותים, כמ"ש ואשיבה שופטיך כבראשונה וכו', ציון במשפט תפדה, שבזה תתוקן ציון, הריעו ישראל כי פנה אויבך, ולא ימצא מיצר ומעיק לישראל, שמחי ועלזי בת ירושלם כי מלך ישראל ה' בקרבך, שלא יגיע לך רע מצד המלוכה וההנהגה, כי ה' יהיה מלך ישראל וישב בקרבה להנהיג האומה בהשגחתו הנסיית, וממילא לא תראי רע עוד:

Malbim on Zephaniah--Wikisource