צְפַנְיָה ג׳ · י״ג

שְׁאֵרִ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל לֹֽא־יַעֲשׂ֤וּ עַוְלָה֙ וְלֹֽא־יְדַבְּר֣וּ כָזָ֔ב וְלֹֽא־יִמָּצֵ֥א בְּפִיהֶ֖ם לְשׁ֣וֹן תַּרְמִ֑ית כִּי־הֵ֛מָּה יִרְע֥וּ וְרָבְצ֖וּ וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ {פ}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב, ולא יימצא בפיהם לשון תרמית. מצודת דוד מבאר: הנשארים מהם לא יעשו עוד עוולה, ומפרש ״לשון תרמית״ - אמרי מרמה. אבן עזרא מסביר את משמעות המילה ״שארית״ - שיאבדו הגאים ויישארו הענווים. שלושת הדברים שנשללים כאן, עוולה, כזב ותרמית, הם בדיוק מה שאפיין את ההנהגה בפסוקים ג-ד. סוף הפסוק, ״כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד״, מחזיר את דימוי הצאן, אלא שהפעם אין זאבים.
מבוסס על מצודת דוד, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

שְׁאָרָא דְיִשְׂרָאֵל לָא יַעְבְּדוּן שְׁקַר וְלָא יְמַלְלוּן כַּדְבִין וְלָא יִשְׁתְּכַח בְּפוּמֵיהוֹן לִישַׁן דְנִכְלִין אֲרֵי אִינוּן יִתְפַּרְנְסוּן וְיִשְׁרוֹן וְלֵית דְמָנִיד:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

שארית - טעם שארית כי יאבדון הגאים.

תרמית - כמו תרבית.

Ibn Ezra on Zephaniah -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

שארית ישראל. הנשארים מהם לא יעשו עוד עולה:

לשון תרמית. אמרי מרמה:

כי המה. כי אז המה ירעו וירבצו ואין מי יחרידם בין בעת שירעו בין בעת שירבצו:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

תרמית. מל׳ רמיה ומרמה:

ירעו. מל׳ מרעה:

ורבצו. ענין השכיבה לנוח:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

שארית ישראל לא יעשו עולה במעשה, וגם לא ידברו כזב אף בדיבור, וגם לא ימצא בפיהם לשון תרמית שהלשון מציין הדבור התבוניי ההגיוני, שבו ידברו היקשים מתעים ודברי מרמה בחקירות ובעניני האמונה, כי יהיו שלמים במעשה ובדבור ובמחשבת העיון.

כי המה ירעו כצאן הרועות ע"י הרועה על מי מנוחות, וגם ורבצו בלילה ואין מחריד ולא יצטרכו לברית העמים וללמוד מדעותיהם וממעשיהם:

Malbim on Zephaniah--Wikisource