צְפַנְיָה ב׳ · י״א

כִּי רָזָה. הִתִּישׁ כֹּחָם.

וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ. כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ יִרְאָתָן.

דְחִילָא דַייָ לְמִפְרַקְהוֹן אֲרֵי אַמְעִיךְ יַת כֹּל דַחֲלַת אַרְעָא וְיִבְעוֹן מִן קֳדָמוֹהִי גְבַר מֵאַתְרֵיהּ כָּל נַגְוַת עַמְמַיָא:

נורא - אז תראה יראת השם וגבורתו עליהם.

כי רזה - פועל עבר, מגזרת: רזי לי, כמו משמן בשרו ירזה אחר שרזה השם והכרית כל אלהי הארץ וישתחוו לשם כל איש ואיש, ממקומו ישתחוו לו תחלת עניין.

נורא ה׳. ה׳ הנורא ימשול עליהם לקחת מהם נקם כי ירזה ויתיש כח את כל אלהי הארץ הם שרי מעלה של העכו״ם ולא יוכלו להשפיע להם טובה:

וישתחוו לו וגו׳. ועוד יבא זמן אשר מכל איי העכו״ם ישתחוו לו כל איש ממקום מושבו כי כולם יכירו שאין אלהים זולתו וזה יהיה לעתיד:

רזה. ענין כחשות כמו במשמניו רזון (ישעיה ו):

נורא, ואז ייראו את ה', ע"י כי רזה את כל אלהי הארץ שיראו שאין ממש באליליהם, ועי"כ ייראו מה' וישתחוו לו איש ממקומו: