צְפַנְיָה א׳ · ד׳

אֶת שְׁאָר הַבַּעַל. שֶׁלֹּא תְהֵא שְׁאֵרִית לְזִכְרוֹנוֹ.

הַכְּמָרִים עִם הַכֹּהֲנִים. ״פַּלְחֵיהוֹן עִם כּוּמְרֵיהֶם״.

וַאֲרִים מְחַת גְבוּרְתִּי עַל אֱנַשׁ יְהוּדָה וְעַל כָּל יַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם וֶאֱשֵׁיצֵי מִן אַתְרָא הָדֵין יַת שְׁאַר בַּעֲלָא וְיַת שׁוּם פָּלְחֵיהוֹן עִם כּוּמָרֵיהוֹן:

ונטיתי, שאר הבעל - גוף הבעל. ור' משה הכהן אמר: כמו שאר יעקב.

עם הכהנים - הם המשרתים, כי ככה מלת כל כהן והעד: וכהנו לי.

ונטיתי ידי וגו׳. להכות בהם:

את שאר הבעל. ר״ל אף שארית מה לא יהיה:

שאר. שיור:

הכמרים. כן יקראו כהני עבודת כוכבים וכן וכמריו עליו יגילו (הושע י׳:ה׳):

הכהנים. הם מין אחר מתחלפים בלבושיהם:

ונטיתי אחר שספר האוסף הכללי באר שיטה ידו על יהודה, והכרתי את שאר הבעל, כי כבר הכרית יאשיה את הבעל, רק שעוד נשאר ממנו שארית, והכרתי את הכמרים הם הכהנים עובדי השמש עם הכהנים כהני ה'. כי יכרית צדיק עם רשע: