צְפַנְיָה א׳ · ט״ז

י֥וֹם שׁוֹפָ֖ר וּתְרוּעָ֑ה עַ֚ל הֶעָרִ֣ים הַבְּצֻר֔וֹת וְעַ֖ל הַפִּנּ֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יום שופר ותרועה על הערים הבצורות ועל הפינות הגבוהות. אבן עזרא מבאר שהשופר והתרועה הם של האויב, ומפרש ״הפינות״ כמו גבעות. מצודת דוד מבאר שאז יישמע קול שופר מן הכשדים הצרים על הערים הבצורות. הפסוק סוגר את רשימת ה״ימים״ בצליל אחד, קול השופר, אלא שכאן הוא אינו קול של מקדש או של חג אלא של מצור. שני היעדים שנזכרים בו, ערים בצורות ופינות גבוהות, הם בדיוק המקומות שנחשבו לבטוחים ביותר.

מבוסס על אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור