י֥וֹם עֶבְרָ֖ה הַיּ֣וֹם הַה֑וּא י֧וֹם צָרָ֣ה וּמְצוּקָ֗ה י֤וֹם שֹׁאָה֙ וּמְשׁוֹאָ֔ה י֥וֹם חֹ֙שֶׁךְ֙ וַאֲפֵלָ֔ה י֥וֹם עָנָ֖ן וַעֲרָפֶֽל׃

יוֹם שׁוֹאָה. לְשׁוֹן ׳שִׁמָּמוֹן׳.

וּמְשׁוֹאָה. שִׁמָּמוֹן יוֹתֵר.

יוֹמָא תַּעֲבוֹר יוֹמָא הַהוּא יוֹם עָקָא וְעִיוּק יוֹם רְגוּשׁ וְאִתְרְגוּשָׁא חֲשׁוֹךְ וְקִבְלָא יוֹם עֲנָנָא וַאֲמִטְתָא:

יום שואה ומשואה - כמו בוקה ומבוקה.

יום חשך - כדרך: וקדר עליהם היום.

יום עברה. זה היום יהיה יום עברה כי המקום ישלח בהם עברה וזעם:

עברה. ענין כעס:

ומצוקה. עניינו כמו צרה וכן בארץ צרה וצוקה (שם ל) וכפל המלה בשמות נרדפים להפלגות הענין:

שואה ומשואה. ענין חושך ושממון כמו אמש שואה ומשואה (איוב ל׳:ג׳):

וערפל. הוא עב הענן:

יום, היום ההוא הוא יום עברה שהוא הקצף הכללי, והוא ג"כ יום צרה ומצוקה והוא יום שואה ומשואה, שהצרה תבא פתאומית: