תְּהִלִּים פ׳ · י״ז

שרופה - בלשון נקבה, כמו: פורת וראה הכתוב למעלה ישרת גם כה וכן הוא וראה שזאת הבן, היא שרופה באש כסוחה והכנה והבן שתיהם אובדות מגערת פניך, הפך והאר פניך.

שרופה כסוחה. כרותה:

מגערת פניך יאבדו. ישראל שהוא הגפן הם אובדים מגערת פניך:

אבדו. כלומר שהסתרת פניך מהם וגערת בם:

שרופה באש. הלא הגפן ההיא שרופה היא באש וכרותה ממקומה והמה הולכים ואבודים מגערת כעסך:

כסוחה. ענין כריתה כי לא תזמור (ויקרא כ״ה) תרגומו לא תכסח וכן קוצים כסוחים (ישעיה ל״ג):

שרופה ועתה היא שרופה באש וכסוחה, שכסחו את הכנה, ושרפו את הבנין, ואם כן ראוי כי החזיר והזיז שדי מגערת פניך יאבדו על שמחבלים את הגפן: