תְּהִלִּים פ׳ · ט״ו

אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב־נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אלהים, שוב נא - עתה כמו: הנה נא זקנתי אוי נא לנו והכלל כן פירוש כל נא שבמקרא והוא בלשון ערבי, הפוך אין נופל על זמן עומד ובעבור שהזכיר צבאות, אמר: משמים.

וטעם זאת - כי זאת היא בעצמה שהסעת ממצרים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

אלהים. פירשנוהו שהוא חסר הנסמך כי צבאות אינו שם תואר לאל יתברך והעד מקום הסמיכות ה' אלהי הצבאות ופירושו אלהי עולם צבאות מעלה כלומר כי במצותיו הולכים ומושלים בעולם והוא אלהיהם, לא כדברי האומרים שהם אלהים:

שוב נא. שוב עתה אלינו וראה בלחצינו:

הבט משמים. כלומר אף על פי שאתה גבוה ונישא ואנחנו שפלים הבט אלינו:

ופקוד גפן זאת. שלא ירמסוה עוד זולתך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

שוב נא. שוב עתה אלינו:

פקוד. השגיח על הגפן הזאת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

נא. עתה:

ופקד. ענין השגחה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

(טו-טז) הבט ופקד גפן זאת וכנה, שהגפן היה דרך לסמכו על עץ עב וזה נקרא כנה, ובעת שיתפשט ענפיו בגובה סומכים ומאמצים אותם אל בנין גבוה והוא עולה וגדל למעלה ראש, והעץ שנסמך עליו קורא כנה מלשון מכון וכנין, והבנין קורא בן, מבקש שיפקד את הגפן ואת הכנה והבנין, הגפן הם ישראל, והכנה הוא מלכות ב"ד, והבנין הוא המקדש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל