תְּהִלִּים פ׳ · י״ד

יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑ר וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יכרסמנה - מלה רבעיה כמו ירמסנה. ויש אומרים: מלה מורכבת יכרת ממנה כדרך: מלא כרשו מעדני וזה רחוק בעיני.

חזיר - חיה.

וזיז - עוף והוא שם מין.

ושדי - כמו שדה, והעד: יעלוז שדי וכל אשר בו.

וטעם חזיר - ועוף האומות הדומות לחיות ולעוף הדורס.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

יכרסמנה. ענין כריתה:

חזיר מיער. עי"ן תלויה ויש בו דרש:

וזיז שדי. כמו שדה:

וזיז שדי. כלל לחיות המדבר וחזיר וזיז משל על עובדי כו"ם וגם אוכלים את ישראל בכל פה. ובדרש וזיז שדי אמר רבי יהודה בר סימון הזיז הזה עוף גדול הוא ובשעה שפורש כנפיו מכסה גלגל חמה הדא הוא דכתיב המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן, ולמה נקרא שמו זיז שיש בו מכל מיני טעמים מזה ומזה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

יכרסמנה. הנמשל לחזיר מיער למה יכרית ויכלה אותה:

וזיז. החיות הזזים בשדה כ״‎א ירעה בה ויאכל פריה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

יכרסמנה. ענין כריתה וכליון כי יחסלנו הארבה (דברים כ״ח:ל״ח) תרגמו ירושלמי ארי יקרסם יתיה גובא ובמשנה שדה שקרסמוה נמלים (פאה פ״ב) והקו״ף והכ״ף מתחלפים כי הם ממוצא אחד:

וזיז. מלשון הזזה ותנועה:

שדי. כמו שדה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל