אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי יְ֝הֹוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה׃

אלהים, חושה - בעבור אחר בתחלה כאילו כתוב: אלהים חושה להצילני, כדרך: נר אלהים נשמת אדם ורבים ככה.

אלהים להצילני. ימהר להצילנו וחצי הפסוק שהוא כפל ענין יוכיח חסרונו, או יהיה פירושו בלא חסרון, ויהיה פעם חושה למלת להצילני ולמלת לעזרתי, וכמו שכפל הענין כן כפל הקריאה ואמר אלהים ואמר ה':

להצילני. מלת חושה האמור בסוף המקרא מוסב גם על להצילני:

חושה. מהר:

אלהים להצילני, מן הבאים להרגני, לעזרתי חושה מיתר רעות: