תְּהִלִּים ס״ח · ח׳

אֱֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אלהים - כל המפרשים פירשו: כי בעת מתן תורה רעשו שמים וארץ וככה אלוה מתימן יבוא. וכן ה' מסיני בא. וכן ה' בצאתך משעיר. וככה אלהים בצאתך לפני עמך וזה הכתוב יכחישם, כי לא יתכן לומר על מתן תורה בצעדך בישימון סלה - כי ישימון מגזרת והבמות תשמנה ובהיות ישראל בסיני היו ביישוב לא בתוהו יליל ישימון, שהוא המדבר הגדול והנורא, בארץ לא עבר בה איש וזה היה אחר נסעם מהר סיני. ועוד: כי אין כתוב בתורה שהארץ רעשה גם שמים ביום מתן תורה רק הר סיני חרד לבדו, וזה פי' הפסוקים כתוב בתורה: ה' מסיני בא, כי מסיני החל לבוא במחנה ישראל ולא נראתה גבורתו רק אחר שסבבו את הר שעיר ככתוב ופארן סמוך אליהם, כי כן כתוב: ואת החורי בהררם שעיר עד איל פארן וזה הוא: בצעדך משדה אדום וככה אלוה מתימן יבוא, שהוא כמו: תימן אומר.

והטעם בצאתך לפני עמך - לכת הארון תחלה, כאשר נסעו מהר סיני.

וטעם ארץ רעשה - כמו: וירגזו ההרים, שפחדו כל הגוים הלא תראה בשירת דוד, אמר: ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי. והטעם כמעט היה הופך כל העולם ובעבור היות הארץ עומדת, אמר: רעשה הארץ כאשר רעשה סיני ביום מתן תורה מפני השם. ורבי משה אמר: כי זה סיני טעמו, הנה זה עד בעמוד הכבוד עליו.

וטעם אלהי ישראל - כי בעבור ישראל ירד האלהים על הר סיני.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

אלהים בצאתך. כי כשהיו מנצחים האויבים כאילו ה' יוצא לפניהם לנצח המלחמה גם ארון ברית ה' נוסע לפניה' והזכיר נצוח המלחמות בלכתם במדבר סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן, ורעש הארץ וההרים, הוא משל כל פחד המלכים שרגזו מפניהם כלומר כמו שהלך לפניהם אז ולחם מלחמותיהם כן תעשה עתה:

בצעדך בישימון. במדבר שהוא מקום שממה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בצאתך. בעמוד ענן להורות הדרך:

בישימון סלה. במדבר שהוא מעולם מקום שממון ואין שם דרך סלולה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

בצעדך. מלשון צעד ופסיעות:

בישימון. מלשון שממה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

אלהים, פה סיום המאמר, מפרש מתי היה זה שנפוצו אויביו והושיב יחידים ביתה, זה היה בצאתך לפני עמך עם חיל דוד היוצאים למלחמה ללחום מלחמתם, בצעדך בישימון ששם היה המלחמה, כשצעדת שם צעד אחד נפוצו האויבים וישראל עושה חיל סלה סיום הענין: (חלק ב) ארץ מתחיל לבאר פרטי המלחמה הזאת, בצאת ה' לקראת נשק רעשה ארץ ונטפו שמים, מפני אלהים זה סיני, ר"ל כי האלהים ניכר בגלילות אלה במדבר מאז שירד על הר סיני שראו אז את כבודו, ולכן רעשו עתה בהגלותו שנית, מפני אלהים אלהי ישראל, שנודע במדבר הזה מצד שהוא אלהי ישראל, מצד הנסים והנפלאות שעשה להם בימי קדם, והוא ציור מליצי כאלו מקומות האלה הם מקומות הנפלאות מאז, מסוגלים לזה מקדם לנוסס נס ליראיו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל