תְּהִלִּים ל״ח · י״ז

כִּֽי־אָ֭מַרְתִּי פֶּן־יִשְׂמְחוּ־לִ֑י בְּמ֥וֹט רַ֝גְלִ֗י עָלַ֥י הִגְדִּֽילוּ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי הגדילו - לדבר או הפועל עומד.

וטעם פן ישמחו לי - כמו פן יאמרו לי, כי הנה במוט רגלי וחליתי הגדילו עלי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

כי אמרתי בלבי

פן ישמחו לי אם לא תענני ותצילני מצרותי ישמחו לי באבדי, כי

במוט רגלי עלי הגדילו: לשונם; ומה יעשו אם אמוט מכל וכל ולפיכך אפחד שאמות מחליי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כי אמרתי. ר״‎ל הנה לא חפצתי אני להשיב מה להם כי אמרתי פן תתגבר עלי העונש וישמחו עוד יותר כי בעת מטה רגלי לבד הגדילו עצמם להתגאות עלי ומה אם אהיה נלקה בכל גופי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

במוט. ענין המעדה ונטייה לפול כמו לעת תמוט רגלם (דברים ל״ב:ל״ה):

הגדילו. מלשון גדול:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

(יז-יח) כי אמרתי, זה מוסב עמ"ש בפסוק כ"ב אל תעזבני ה' כי ראוי שלא יעזבנו כי אמרתי שאם תעזבני פן ישמחו לי, כי במוט רגלי עלי הגדילו כי אני לצלע נכון שפעם אחד מט רגלי קצת, והם הגדילו את הדבר לאמר שע"י המטת הרגל נעשיתי בעל מום ואני נכון לצלוע תמיד על ירכי, ושיהיה תמיד מכאובי נגדי עי"ז, מזה מבואר איך הם מקוים למפלתי ואיך ישמחו עתה בשאני חולה באמת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל