כִּֽי־אֲ֭נִי לְצֶ֣לַע נָכ֑וֹן וּמַכְאוֹבִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃

כי - כדרך: ובצלעי שמחו ונאספו. והנכון: כי נכון אני להיותי צולע שלא אוכל לקום ימים רבים, ולהיות מכאובי נגדי תמיד.

כי אני לצלע נכון לפיכך אפחד שאמות מתוך חליי כי אני נכון תמיד לצלע שאלך צולע ממכאובי

ומכאובי נגדי תמיד: שלא ירחק מכאובי ממני.

לצלע נכון. אני מוכן ורגיל להיות צולע מחולשת הגוף והדברים המכאיבים אותי המה מזומנים תמיד נגדי לבוא עלי:

לצלע. ענין חגר הצולע על ירכו:

נכון. מל׳ הכנה: