הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹיְבַ֥י ׀ יְהֹוָ֗ה אֵלֶ֥יךָ כִסִּֽתִי׃

הצילני - אמר רבי מרינוס ז"ל: כי אליך כסיתי, כמו: בך חסיתי. והנכון בעיני: כי מלת לקיחה תהי להפך בעבור אות אחריה, כמו: קחו מאתכם תרומה. והנה הטעם כמו תנו קחו לי שתקח לצרכו וככה סורה אלי שיסור ממקומו ויבוא אליה והפך זה סורה ממני אם כן מלת כסוי אם אמר: המכסה אני מאברהם ידוע ואם אמר המכסה אני אל אברהם הדבר יהיה להפך.

והנה הטעם הצילני מאיבי ה' - כי אליך אגלה אותם בסתר והנה תיקון הלשון, כי כסיתי זה הדבר מאחרים, כי אין לי צורך לגלות להם, יוכלו לעזור לי לבד אליך לבדך, כי אתה תוכל להצילני.

הצילני, אליך כסיתי. אמר הצילני מאויבי ה' כי לא גליתי ריבי לבני אדם כי שוא תשועת אדם:

אליך כסיתי. מהם, ואליך לבדך גליתי, וזה טעם אליך כסיתי אליך צעקתי בסתר ובמכוסה מבני אדם:

אליך כסיתי. לא גליתי ריבי לבני אדם כי שוא תשועת אדם ולזה כסיתי מכולם לגלות אליך לבדך:

הצילני, ג. שיצילהו מאויביו האורבים עליו בדרך, כי אליך כסיתי, אחר שכיסיתי את דרכי ומוצאי, ומובאי מכל אדם רק אתה תדע את מקומי, כי אתה המכסה את סודי אשר כסיתי אליך מכל אדם: