לַמְּדֵ֤נִי ׀ לַ֥עֲשׂ֣וֹת רְצוֹנֶךָ֮ כִּֽי־אַתָּ֢ה אֱל֫וֹהָ֥י רוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה תַּ֝נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
למדני - הרגילני כטעם: פרא למוד מדבר.
ויש אומרים: כי דימה עצמו שהוא בתוך הים, על כן יבקש רוח טובה שתניחהו ויצא לארץ, או תחסר אות בי"ת והוא הישר בעיני ברוחך טובה תנחני והתי"ו לנכח השם. ורבי שלמה ספרדי ז"ל אמר: כח מהרוח העליונה.
למדני. בקש על תשועת הגוף ובקש גם כן על תשועת הנפש ואמר שילמדהו ויעזרהו בלימוד החכמה כדי שידע מה הוא רצון האל יתב' ויעשהו:
כי אתה אלהי. אני מכיר כי לך לבדך הכח והיכולת ואתה שופט הועלם ומנהיגו:
רוחך טובה. כח רוח העליונים:
תנחני. ותנהגני בארץ מישור כלומר בדרך ישר לא אכשל בו:
למדני. תן בלבי לעשות רצונך כי אתה אלהי ובידך להטות לבבי אליך:
רוחך טובה. רצונך הטוב תנהג אותי בארץ מישור ר״ל שלא אכשל בעבירה כמו ההולך במקום ישר שאינו נכשל:
רוחך. ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיהו ל״ז:ז׳):
למדני, ד. שחלף שרדף אויב נפשי להחטיאני, למדני לעשות רצונך, ואחר שאתה אלהי אבקש אשר רוחך הטובה היא תנחני בארץ מישור, מצייר את המישור כעצם מופשט השוכן בארץ מיוחדת, ורוחך הטובה שהיא הרוח הקדש תנחה אותי בארץ הלז, ששם משכן היושר והמישרים:
