רד״ק
רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13יומם. טעמו לצלך שזכר, כלומר הוא צל שלא יככה חום השמש ביום וקור הירח בלילה כי חום השמש ייבש הלחה והירח יוסיף הלחמה יהיה ממנה הקרירות, והחום והקור הם סבת התחלואים והאל יתברך ישמור מהם:
Derekh Mesilah, Furth 1843
תְּהִלִּים קכ״א · ו׳
יוֹמָ֗ם הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא־יַכֶּ֗כָּה וְיָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
יומם השמש לא יככה וירח בלילה. רד״ק מסביר שטעמו לצל שהזכיר. מצודת דוד מבאר שביום לא יזיק חום השמש. מלבי״ם מבאר את השמירה מרעת השמש. הפסוק מקיף את היממה כולה בשני חצאיה, וזה מבנה שיחזור בפסוק האחרון. השמירה אינה חלקית ואינה לשעה.
מבוסס על רד״ק, מצודת דוד, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18יומם. ביום לא יזיק לך חום השמש ובלילה לא יזיק לך לחות הירח המביא תחלואים:
On Your Way
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19יומם השמש לא יככה, תשמר מרעת השמש ביום ומרעת הירח הלילה הגם שטבעיהם מתנגדים זה לזה זה חם ויבש וזה קר ולח, ומצד שה' שומרך תהיה שמירתו בשני ענינים, א. שמירת הגוף ועז"א.
On Your Way