אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְחׇפְזִ֑י כׇּֽל־הָאָדָ֥ם כֹּזֵֽב׃

אומר כל האדם כוזב. כלומר אפילו בזמן שהייתי נחפז ועני מאד הייתי אומר כל אדם שאומר שלא תהיה לי המלוכה כוזב הוא וזו היה האמונה גדולה, ומה שכתוב במזמור ל"א, ואני אמרתי בחזי נגרזתי מנגד עיניך, בעת החפזון היה מפחד שימות ביד שאול והוא משיב אל לבו, ואומר זה לא יתכן כי כבר הבטיחנו האל יתברך שאמלוך ואני מאמין בו אף על פי שאני בסכנה גדולה:

אני אמרתי. חוזר ומפרש מתי היה ומה דבר ואמר אני אמרתי בעת הייתי נחפז לברוח מפני שאול כמ״‎ש ויהי דוד נחפז ללכת וגו׳‎ (ש״‎א כ״‎ג) ואם כי אז הייתי קרוב למות עכ״‎ז אמרתי אז כל אדם האומר שלא תהיה לי המלוכה הוא מכזב ומשקר וזו היא האמנה גדולה:

בחפזי. מלשון חפזון:

כוזב. משקר: