תְּהִלִּים ק׳ · ג׳

דְּע֗וּ כִּֽי־יְהֹוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא־עָ֭שָׂנוּ (ולא) [וְל֣וֹ] אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

דעו כי ה׳ הוא אלהים, הוא עשנו ולו אנחנו. אבן עזרא מבאר ״הוא אלהים לבדו״. רד״ק מסביר את הידיעה. מצודת דוד מבאר ״הוא בעל היכולת״. הפסוק נותן את היסוד לשמחה שנדרשה קודם, וסופו - ״עמו וצאן מרעיתו״ - מחזיר את דימוי הרועה המוכר ממזמור כג.
מבוסס על אבן עזרא, רד״ק, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

דעו - הוא אלהים לבדו ושלו אנחנו עמו והמלה כמו כל קרי וכתיב, על כן: אמר הגאון: כי ולו אנחנו הפך ואני עשיתני ומלת עמו שבה אל דעו.

Ibn Ezra on Psalms -- Daat

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

דעו. עתה יש לכם לדעת כי ה' הוא האלהים והוא יכול על העולם והוציא אתכם מהגלות בכבוד:

הוא עשנו ולא אנחנו. הוא גדלנו ורוממנו כמו אשר עשה את משה ואת אהרן:

ולו אנחנו. שאנחנו נקראים בשמו:

עמו וצאן מרעיתו. כתוב ולא באל"ף ופירושו שלא נוכל לומר כחנו ועוצם ידינו עשה לנו את החיל הזה:

Derekh Mesilah, Furth 1843

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הוא אלהים. ר״‎ל הוא בעל היכולת:

הוא עשנו. הוא גדלנו ורוממנו וכן ישמח ישראל בעושיו (לקמן קמט):

ולו אנחנו. מיוחדים אנחנו לו להיות נקראים עמו וצאן מרעיתו:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

דעו כי ה' הוא אלהים, ר"ל הוא מקור כל הכחות כולם המתפשטים במציאות והוא המנהיג את כולם, הוא עשנו, ר"ל ויחוסנו אליו הוא בד' דברים, א. מצד שעשה אותנו מאין ליש, ב. שאינו דומה כעושה אחר שאח"כ אין לו קנין במעשהו, ולו אנחנו ביחוס הקנין, כמ"ש הלא הוא אביך קנך, ג. מצד ההנהגה שאנחנו עמו, ד. מצד שהוא מחיה אותנו ואנחנו צאן מרעיתו כצאן שהרועה יכלכל אותם:

On Your Way