שׁוֹפְטִים ז׳ · ד׳

וַאֲמַר יְיָ לְגִדְעוֹן עוֹד עַמָא סַגִי אָחִית יַתְהוֹן לְמַיָא וְאֶבְחָרִינוּן לָךְ תַּמָן וִיהֵי דִי אֵימַר לָךְ דֵין יֵיזִיל עִמָךְ הוּא יֵיזִיל עִמָךְ וְכֹל דִי אֵימַר לָךְ דֵין לָא יֵיזִיל עִמָךְ הוּא לָא יֵיזִיל:

ואצרפנו. אעשה כהצורף הזה, המפריד הסיגים מן הכסף:

ואצרפנו. מלשון צרוף וזקוק:

השאלות(ד) למה עשה נסיון שני? ומהו ואצרפנו לך? ולמה כפל הלשון, כל אשר וכו' זה ילך, וכל אשר וכו' זה לא ילך? ובראשון אמר ילך אתך, ובשני אמר לא ילך בלא מלת אתך?

עוד העם רב. תחלה אמר רב העם אשר אתך, כי הקודמים לא היו עובדי ע"ז והיו אתו בדומים לו, ואלה שהיו עובדי ע"ז לא היו אתו.

ואצרפנו לך. רצה לומר מי הראוי ללכת עמך, הוא ילך אתך, רצה לומר כפי כוונתך לפני ה' למלחמה, וכל אשר אמר וכו' הוא לא ילך כלל, לא זו שלא ילך אתך כפי הכוונה הראויה כי גם לא ילך כי עת יראה מלחמה ישוב אחור בהיותו בלתי מאמין.